לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

נשים אמיצות | הרב משה גרילק

שתי נשים בודדות בתוך המון מוסת, מתייצבות מול גזירות הרשע.

אימת הדיקטטורה של פרעה לא היתה עליהם. בניגוד לפקודה המפורשת הצילו את ילדי העברים. הסכנה הכרוכה בהפרת הפקודה המפורשת לא הטרידה אותן.

מניין שאבו אומץ לב זה?

בתוך החשיכה המוסרית שאפפה את מצרים באותם ימים, פלשה אלומת אור של גבורת שתי נשים. זהו הסיפור: "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות.. בילדכן את העבריות וראיתן על האבניים אם בן הוא והמיתן אותו... ותיראן המילדות את האלוקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיינה את הילדים" (שמות א' טו-יז).

הפרשנים הגדולים חלוקים בדעותיהם, אם מדובר בנשים עבריות או מצריות. כל פרשן ונימוקיו עמו. בין כה וכה מבליטה הפרשה את עוז רוחן של שתי הנשים, אשר לא נכנעו לאווירה הכללית של אכזריות ושל רשעות, ששרה ברחוב המצרי.

שתי נשים, שאיש לא היה מגלה לעולם את אשמתן, לוא היו רוחצות את הנולדים. איש לא יכול היה להפליל אותן ברצח, אם "הילד מת בשעת הלידה". אך, הן עמדו בלחץ שהפעיל עליהן המלך. הן סירבו לפקודה, תוך הסתכנות אישית. ולא רק שלא המיתו את הילדים, אלא "ותחיינה את הילדים": "לא דיין שלא המיתו אותן, אלא שהיו מספקות להם מים ומזון" (מסכת סוטה דף יא).

לא הייתה זו, אפוא, רק התנגדות סבילה לפקודה לא מוסרית, כי אם התנגדות פעילה. הן הציבו אתגר בפני המל הרשע ובפני עמו, הנוטל אף הוא חלק במערכת הדיכוי וההשמדה של העם היהודי.

שתי נשים בודדות בתוך המון מוסת.

התורה מבליטה את עמידתן האמיצה, כדי להורות לדורות יבואו, שאין להיכנע לעריצות, בשום תנאי. גם האיש הבודד, היחיד והחלש, חייב להציב את הצדק מול האלימות, את המוסר מול הרשע, האמת מול השקר.

התירוץ שהיה חביב על הנאצים, שהצהירו במשפטיהם: "רק מילאנו פקודות", או האליבי של הבינוניות האנושית הטוענת: "וכי מה יכולתי לעשות, אחד נגד כולם?!" – לא מתקבלים על דעתו של המקרא.

זהו המסר של סיפור המיילדות. הוא שימש כלפיד מאיר את הדרך, לפני כל הנשמות הגדולות בכל הדורות, אשר – למרות בדידותן הנוראה בתוך המון נבער ומטורף חושים – לא סטו מן הדבקות במוסר, ופעלו בהתאם למצפון.

פעלו כך, למרות אי-נוחות, על אף לעג הסביבה, תוך הסתכנות אישית, שלא פעם הביאה עליהם את קיצם.

מנין שאבו המיילדות את אומץ הלב הנפלא הזה? את היכולת הנפשית להתמודד עם הסביבה כולה, על מושגיה המעוותים? הפסוק עצמו עונה על כך: "ותיראן המיילדות את האלוקים ולא עשו..." (שם).

 

היכולת הנפשית לא לעשות רשע, טמונה ביראת האלוקים. נקודת המוצא למוסר ולמצפון, הפועלים בחירות מוחלטת, תלויה ביראה זו.

 

Image

 

מאמר מתוך הגדה ופישרה, של הרב משה גרילק, אנו ממליצים על הגדה זו.

ניתן לרכוש את ההגדה במחיר מוזל אצל המו"ל: 02-6541858

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן