לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מיומנו של בן חורין | אליעזר אייזיקוביץ

החמץ מסמל את הגאווה, המידות הרעות, ההרגלים השלילים והמזיקים בהם אנחנו שבוים, בקיצור, את כל מה שמקובל לכנות בשם "יצר הרע". כשמדברים על "יציאה מעבדות לחירות" בחג הפסח, אין הכוונה רק ליציאה פיזית, אלא לאפשרות להשתחרר מעולו הכבד של היצר הרע המכביד עלינו בכל ימות השנה. האם אנחנו באמת בני חורין, כפי שנדמה לנו? הנה לפניכם דף מתוך "יומנו של בן חורין". כפי שתיווכחו לראות, לא כל מי שאינו עבד, הוא בהכרח גם בן חורין.


7:15 - קמתי מאוחר. כרגיל. זה לא אשמתי, ככה אני רגיל. קשה להשתנות.

7:30 - אוף! שוב נגמר הקפה. בלי קפה אני לא בן אדם. אין לי מצב רוח.

8:00 - בדרך לעבודה חתכתי 4 מכוניות. לאף אחד לא כדאי להתעסק איתי היום. ככה זה כשאני עצבני.

8:30 - יורם שוב תפס לי את החניה. החטפתי לו מנה הגונה על הראש. מה איכפת לי שזה לא אשמתו?

9:00 - לא יכולתי להתאפק וסיפרתי לכל החבר'ה שהולכים לפטר את ראובן. לא יפה לשמוח לאיד, אבל מה יש - אסור לדבר?

10:00 - קפצתי לקנות שתי פיצות וקפה. נכון שהחלטתי להוריד משקל, אבל אתם יודעים איך זה...

17:00 - עישנתי היום חפיסה שלמה. זה לא בריא אבל לא יכולתי להתאפק.

19:00 - חזרתי הביתה עצבני מאוד. הילדים קצת הפריעו אז צרחתי עליהם. ככה זה כשאני כועס.

22:00 - אשתי הזכירה לי לטלפן ליעקב החולה. לא היה לי כוח. אין לי חשק לדברים כאלה.

23:00- לפני שנרדמתי דפדפתי קצת בעיתון. קראתי שבסודאן ובסעודיה יש עבדים ממש כמו פעם - עם שלשלאות, שוטים, ועבודת פרך. לא יאומן שבימינו עוד יש דברים כאלו. איזה מזל שאני חופשי.

בלילה היה לי סיוט מפחיד. חלמתי שאני קשור בשלשלאות ברזל, נשלט בידי אדון אכזרי, עבד לעריץ מרושע. חשתי את עצמי חסר אונים מול כוחות רבי עוצמה העושים בי כרצונם. התעוררתי כשכולי מזיע - זה לא יכול להיות. זה בטח העיתון ההוא שקראתי לפני השינה. אני הרי אדם חופשי, עצמאי ובן חורין, נכון?

Image
כל הזכויות שמורות, העתקה אסורה ללא אישור בכתב מהנהלת האתר

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן