לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

איך הברכות מברכות את בעליהן? | הרב עזריאל יונה

"אמר רבי לוי: ברכות מברכות את בעליהן וקללות מקללות את בעליהן, אבן שלמה וצדק יהיה לך וגו' [דברים כה]. אם עשית כן יש לך מה לישא ומה ליתן ומה ליקח ומה למכור. אמר הקב"ה: אני אמרתי לא תעשה איפה גדולה וקטנה ועשית, חייך שאפילו בקטנה אינו מספיק אותו האיש [ויקרא רבה טו].

מעיר הרב אזרחי בספרו 'ברכת מרדכי': מהי הכוונה בברכות מברכות או בקללות מקללות?

מה היה חסר אילו היה דורש כפשוטו אם תנהג מנהג אבן שלמה וצדק אז יהיה לך, אם ח"ו תנהג מנהג איפה גדולה וקטנה אז לא יהיה לך! מה נוסף בהגדרתו של רבי לוי? אתמהה.

להבנת העניין נעיין במדרש רבה נוסף הנמצא בקטע הקודם למדרש הנ"ל:

"מה כתיב למעלה מן הענין אשה כי תזריע וילדה זכר [ויקרא יב], מה כתיב בתריה אדם כי יהיה בעור בשרו, וכי מה ענין זה אצל זה? אמר רבי תנחום בן רבי חנילאי משל וכו' כך מי שהולך אצל אשתו נדה עושה בניה מצורעים וכו'.

ר' אבין בשם ר' יוחנן אמר כתיב וכו' אמר הקב"ה אני אמרתי לך הבא קרבן לידה ואתה לא עשית כן חייך שאני מצריכך לבוא אל הכהן [שתהיה מצורע].

אמר רבי יוחנן למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה וכו' וכל המבטל מצוות חלה כאילו קיים עבודה זרה וכו'.

אמר רבי אלעזר וכו' מי גרם לו שיכשל באש בזונה, ע"י שאכל ככרה שאינו מעושר.

אמר רבי שמעון בן לקיש וכו' אני אמרתי תן מתנתך לידן ולא עשית כן, חייך שאני מצריכך שתביא אשתך אל הכהן".

בכל אלו לא עלינו פרט לעונשי האיסורין והלאוין, רמזה כאן התורה ל'מידה כנגד מידה' נוראה, בכל אחד מן המפורטים.

כנגד אותה מדה שעבר עליה תבא עליו רחמנא ליצלן מדה שכנגדה.

אך רבי לוי מחדש שאבנים משקלות איפות והינים יש בהם עוד הרבה יותר מכך, משום שאבן שלמה וצדק מלבד שמצוה יש בהחזקתם הינם מהות של ברכה.

ואילו אבן ואבן איפה ואיפה, מלבד העבירה והאיסור החמור שיש בהם, הינם מהות של קללה.

לקללות וברכות טבע משלהם - הקללה עצמה חוזרת על בעליה, וכנגדה הברכה עצמה אף היא חוזרת על בעליה.

מנהג זה מיוחד הוא לקללות וברכות בלבד, לא מצד העבירות או המצוות שבדבר, אלא מחמת הקללה והברכה שבדבר. כי כאמור לברכה ולקללה טבע משלהם, באשר הם עצמם הופכים פניהם ובאים על בעליהן לשבט או לחסד, לקללה או לברכה.

ונפקא מינה עצומה נובעת מלימוד זה שלימדנו רבי לוי כי בעוד שבשאר הילפותות לימדתנו התורה ברמזיה את המדה כנגד מדה המסויימת, הן בעבירות המסויימות הן בענשים הבאים כנגדם רחמנא ליצלן, הרי גילויו של רבי לוי חושף בפנינו את טבען של קללות וברכות.

ולכן כל שבכלל קללה הוא לא עלינו, או כל שבכלל ברכה הוא.

יש להזהר מכל השייך לקטיגוריה זאת הקרוייה קללה, ויש לרוץ לקראת קטיגוריה זאת הקרויה ברכה.

ומהי הקטיגוריה לקללה או לברכה? כל אשר מעשהו מעשה רע הוא מרע מזיק מפסיד - קללה הוא. כל אשר מעשהו מעשה טוב הוא מטיב מתקן מרוויח - ברכה הוא.

ברח אדם מן הקללה רוץ ורדוף אחר הברכה, כי הקללה מקללת את בעליה והברכה מברכת את בעליה.

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן