לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

נשק קטלני ביותר | עלון בית דוד

ולא תונו איש את עמיתו, ויראת מאלהיך, כי אני ה' אלהיכם (כה, יז) 
 
במספר מקומות בתורה מצאנו את האזהרה "ויראת מאלהיך", אך רק כאן הוסיפה התורה את המילים "כי אני ה' אלהיכם" לשם חיזוק. כאן הזהירה התורה על אונאת דברים, שלא נפגע בזולתנו באמצעות הלשון, ועליה אמרו חז"ל: "כל השערים ננעלו [מיום שנחרב בית המקדש] חוץ משערי אונאה"; הקב"ה שומע את צעקת הנפגע ומעניש את הפוגע בו. ננסה לבאר, מדוע מחמירים בשמים כל כך בענין זה.
 
בעולם קיימים סוגים רבים ומגוונים של נשק קטלני. אין זה דבר חדש; מאז ומעולם נעזר האדם בנשק לכל מיני מטרות. אך כיום מצויים בידי האדם סוגי נשק שאין בפניהם כל הגנה, נשק המסוגל לפגוע במיליוני אנשים בבת אחת, ולגרום לפגיעות הנוראות ביותר שקשה אפילו להעלות על הדעת. ויתירה מזו: נשק זה אינו גורם לפגיעה חד-פעמית בלבד, הוא משאיר עקבות למשך עשרות שנים, ופוגע גם בדורות הבאים על ידי פגיעה בתכונות תורשתיות.
 
נשק זה נקרא "נשק גרעיני ", " נשק כימי ", " נשק ביולוגי". על אף שהמחשבה אודות האפשרות שנשק כזה יופעל אי-פעם היא מפחידה, קיימת הגבלה אחת שבעזרתה יכולים אנו להרגיע את עצמנו מעט: ייצורו של נשק זה הוא ענין מסובך ויקר ביותר. רק מדינות גדולות מסוגלות לעסוק בכך, וההכרעה על הפעלתו של נשק כזה מצויה בידי מנהיגי המדינות האלה. קשה להניח שמנהיג מדינה כלשהי יכניס את עצמו להרפתקה כזו, וכידוע - "לב מלכים ושרים ביד ה' ". מלבד זאת קיים גם "משקל ההרתעה" - גם לאויב יש נשק דומה, אם הנשק יופעל נגדו גם הוא יגיב בנשק דומה, והמתקיף חשוף לפגיעה לא פחות חמורה.
 
יש סוג נוסף של נשק קטלני שלא הזכרנו אותו, שאף לו יש תכונות דומות. אף הוא אין בפניו כל הגנה, אף הוא מסוגל לפגוע באנשים רבים, ואף הוא יכול להזיק לדורי דורות. הוא פוגע בחלק העדין והיקר ביותר של האדם, פגיעתו אינה גופנית אלא נפשית, הוא פוגע בכבודו, ביוקרתו; הוא מסוגל להפוך את קרבנו לאומלל שאין כמוהו. שלא כשאר סוגי הנשק, לא נדרשת כל השקעה או מאמץ בייצורו, והוא מצוי בידי כל אדם! נשק זה הוא - הלשון. 
 
אין צורך בהכנה מוקדמת, אין צורך בהשקעה, בין רגע יכול אדם לשלוח את חיצי הלשון ולפגוע בזולתו, כשהלה חסר כל הגנה. "גם גורם ההרתעה" אינו קיים בנשק זה. בעל הלשון השנונה אינו צריך לחשוש מכך, שהאויב יגיב ויפגע בו בצורה דומה; בדרך כלל הוא נזהר ופוגע רק בבני אדם חסרי הגנה, שאינם מסוגלים לגמול לו כאוולתו. לפעמים מדובר בקרבן יחיד, ולפעמים בציבור שלם - נשק המוני!
 
אין פלא, איפוא, שהתורה מתייחסת בחומרה יתירה לאיסור של "אונאת דברים", שהיא הפגיעה בחלש, בחסר הגנה, באמצעות הלשון. אדם הקריב את כל אשר לו, עזב את עמו ואת משפחתו כדי להסתפח לעם ישראל, קשיים בגוף ובנפש לאין ספור נערמו בדרכו, ואת כולם עבר, מלא תקווה הוא נכנס לבית המדרש כדי ללמוד תורה בקדושה ובטהרה, והנה בא בעל הלשון ומטיח כנגדו: "פה שאכל נבילות וטריפות, בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה " ? - ברגע אחד ירד הכל לטמיון... בעל תשובה, ללא משפחה תומכת, מצא את דרכו חזרה אל התורה, אך בעל הלשון מביט עליו מלמעלה ומפטיר ": זכור מעשיך הראשונים ... " והוא נרתע אחורה.
 
מי יגן עליהם? אל מי יפנו? כאן בא הקב"ה בכבודו ובעצמו ואומר: "אני ה' אלהיכם". גם כשעל פי דרכי ההנהגה השמימית ננעלו כל השערים, גם כשבעוונותינו הרבים "אין קבלת קהל", אך לאלה שהם חסרי הגנה אין כל הגבלה, הדלת פתוחה תמיד, והתגובה תבא באופן מיידי.
 
רק זה - יכול להרתיע, רק הפחד מפני עונשי שמים יכול לרסן את בעלי הלשון. עליהם לדעת, שהם מהמרים על הכל: על ידי פגיעה קטנה מסוג זה אפשר לאבד את הכל. "המלבין פני חברו ברבים אין לו חלק לעולם הבא , " והמכנה שם לחברו - גם אם שם זה כבר מורגל בפי הבריות, הוא מאלה שיורדים לגיהנום ואינם עולים. טוב נעשה, אם נשמור על כח ההרתעה, אם נזכור שללשון יש רק מחסום אחד: "ויראת מאלהיך".

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן