לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

התראה חמורה מנביא שקר | אליעזר היון

התראה חמורה מנביא שקר

הנביא עשוי לחולל אותות ומופתים בשמים ובארץ ולקרא לעבודת אלילים, או לעקירת אחת ממצוות התורה * גזר דינו של נביא השקר – מוות בחרב.

חזיון, חלום, נבואה, אותות, מופתים, וכריזמה הם חלק מהחומרים אתם יעשה שימוש נביא השקר שיטען לשליחתו מהאל. הנביא שעשוי לקום מתוך העם, יטען כי ה' דיבר אליו בחלום והכריז באזניו כי יש לעבוד עבודת אלילים, או לחילופין לעקור אחת ממצוות התורה כגון להתיר את אחד מאיסורי העריות. כהוכחה לדבריו הוא יבצע מופת, כלומר יחולל שינוי באחד מסדרי הטבע או יעשה אות – יגלה את שיקרה בעתיד. גזר דינו של האיש, מוות בחרב, אם כי צריך לומר כי הדעות חלוקות בענין זה.
פרשנות היסטורית משפטית

 על רקע המחלוקת בין הפרשנים, בדבר מיתתו של ניבא השקר, צריך לזכור כי שנים מאוחר יותר, לאחר שהסיר אליהו בהר הכרמל את מסכת השקר מעל פני נביאי הבעל, הוריד אותם אל נחל קישון והרגם בחרב כפי שמסופר בספר מלכים פרק יח. כיצד מתיישבת פרשייה זו עם שתי הדעות האחרונות שהוזכרו [סקילה, חנק]? ליישוב תמיהה זו מזכירים המפרשים כי אליהו הרג את נביאי הבעל הללו באישורו של אחאב, כלומר היתה זו הוצאה להורג במסגרת דיני המלכות. הוצאה להורג המבוצעת במסגרת 'דין מלכות' דינה הוא אכן בחרב, וכפי שנפסק ברמב"ם בהלכות מלכים "ואין למלך רשות להרוג אלא בסייף בלבד". על פי פרשנות זו מובן היטיב זעמה של איזבל, אשתו של אחאב כשנודע לה על סופם של הנביאים "ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב, ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמרו... כי כעת מחר אשים ת נפשך כנפש אחד מהם". לשם מה סיפר הנביא כי אחאב ציין לפני איזבל כי אליהו הרג את נביאי הבעל ב'חרב', מה זה בעצם משנה? 

כאשר שמעה איזבל כי אליהו הרג את הנביאים ב'חרב' כלומר בהוצאת להורג ה'שייכת' למלך, חרה אפה, שכן היא זו שניהלה בפעול את עניני המלוכה, וכעת היא הבינה כי אליהו הוציא לפועל גזר דין מלכותי בלי אישורה והסכמתה, התנהגות 'מרדנית' זו העלתה את זעמה והיא מבטיחה לאליהו כי היא תנקום בו עד מהרה.   

 

 הכל ניסיון

השאלה הבסיסית בפרשייה קשה זו היא בוודאי, כיצד יצליח אותו אדם לחולל ניסים אמיתיים על אף היותו מתחזה? הפרשנים חלוקים בדעותיהם בענין זה. יש הרואים ביכולותיו פונקציה של כוחות הטומאה המשוטטות בעולם, ויש הטוענים כי נבא השקר הזה, היה בראשית דרכו נביא אמת, אלא שסרח בהמשך. כעת הוא מנצל את יכולותיו שהוענקו לו בתחילה כנביא אמת. מכל מקום, איך שלא תהיה היכולת האלוקית הזו, מבהירה התורה כי הגורם שאיפשר לאותו נביא לבצע את סימניו העל טבעיים הוא הרצון של האלקים לבחון את עם ישראל ולנסותם האם ילכו בדרכיו וישמרו על אמונתם ותומתם. אגב, יש הרואים בניסיון אלוקי זה, קונספט פסיכולוגי, לפיו האל מנסה את עמו דווקא כדי לחשל אותם, ולהטמיע בהם כוחות נפשיים אמוניים חזקים כדי שיכולו להתמוד ברבות השנים עם מסיתים ומדיחים למיניהם.

התייחסות ראשונית

פעולות הכשוף המרשימות של הנביא יביאו את הצופים הסקרנים, מן הסתם, לבחון את הדברים. הספקנים שבהם ינסו אולי למצא פירצות וסדקים בקסמים המופלאים. אחרים יכנסו עמו בדברים ויבקש לתהות על קנקנו. את כל אלו מזהיר ה': "לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא", כלומר אל תיכנס עמו בדברים, אל תנסה לתהות על קנקנו, ואל תבדוק רציונאלית את בסיס כשפיו. עליך לזכור, מבהיר ה', כי נביא זה בא כאמור אך ורק כדי לנסותך ולבדקך האם נאמן אתה לה' ושומר על מצוותיו. 

 

התדבק בדרכיו

אל מול הסתותיו של נביא השקר מוצגים ההנהגות אותם כן יש לעשות: "אחרי ה' אלוקיכם תלכו, ואותו תיראו, ואת מצוותיו תשמורו, ובקולו תשמעו, ואותו תעבודו, ובו תדבקון". ששת ההיגדים הללו הם תשובה מוחצת לנסיונות השכנוע של נביא השקר. אחרי ה' אלוקיכם תלכו - ה' אלוקיכם אשר נגלה לכם ולאבותיכם ולא כזה אל שלא ידעתם, ואותו תיראו - ולא מאלוה אחר או מנביאו שמופיע מצוייד באותות וקסמים, ואת מצוותיו תשמורו - מצווה ראשונה שנאמרה בסיני [לא יהיה לך אלוהים אחרים] שהיא שורש למצוות כולם, ובקולו תשמעו - שכן את הקול הזה שמעתם באזניכם בהר סיני מפי הגבורה. קול כזה לא יכול להיעקר על ידי נביא כלשהוא ויהיו האותות והמופתים שיעשה מתוחכמים ככל שיהיו, ואותו תעבודו - וממילא שאינכם יכולים לשתף בעבודה זו אלוהים אחרים, ובו תדבקון - דיבוק הנפש והשכל, הרגש והרציונל, שנדרשים להיות מופנים רק אל ה'.  פרשנות אחרת רואה בששת ההיגדים המוזכרים  ציווי להקשיב לקול נביאי האמת, לעבוד את ה' במקדש ובקדשיו, ולהתדבק בדרכיו של הקב"ה, ובמלים אחרות, לעקוב אחרי התנהגותו של האל, להפנים אותה, ולפעול לפיה. ובלשון חז"ל, מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא גומל חסדים, אף אתה היה גומל חסדים, הקב"ה מלביש ערומים, מבקר חולים, קובר מתים, ומנחם אבלים, אף אתה מתבקש לעשות מעשים חיוביים אלו.

 

סופו של נביא השקר

אחרי שהתברר כי לפניהם ניצב אכן נביא שקר, שדיבר 'סרה' [כלומר דברים המוסרים מהעולם שלא היו ולא נבראו] בה', מצווים בני ישראל להוציא את האיש להורג. מהו סוג המיתה הנגזרת על האיש? כמה דעות נאמרו בענין. יש הסבורים כי דינו בסייף כלומר בחרב. יש הנוקטים כי יש להרגו במיתת הסקילה, ויש המכריעים כי דינו בחנק [ראה פרשנות].  

 

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן