לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

האם הילד הכפרי ששבר את החלון עזר לזגג? | הרב עזריאל יונה

פרדריק בסטייה היה כלכלן והוגה דעות חשוב, שחי במחצית הראשונה של המאה ה-19.

אחד ממשליו המפורסמים הוא המעשייה על החלון  השבור, ממנו ניתן ללמוד מוסר השכל רב.

 

אדם בשם זאק התגורר בדירה עם חלונות זכוכית ככל האנשים.

באחד הימים, שבר ילד את חלונו של זאק, והוא נאלץ כמובן לתקן את החלון, ולדאוג לזכוכית חדשה. זאק העני הצטער מאד על החלון שנשבר אבל אז הגיע ושכניו והסבירו לו כי בסך הכל שבירת החלון תרמה לכלכלה הכללית, ולמעשה סייעה למישהו אחר.

 

היא סייעה לזגג, הסבירו השכנים, כעת זאק ישלם לו עבור התיקון וכך נשכר אדם אחר מהנזק שארע לו.

 

אלא שהאנשים טעו, שכן בכסף שבו נאלץ ז'אק לתקן את החלון הוא תכנן קודם לכן לקנות זוג נעליים חדשות, ועתה אינו יכול.

 

כעת מתברר כי מוכר הנעליים הפסיד את משכורתו.

 

בנוסף, מתברר שגם זאק עצמו ניזוק, אילו הילד המופרע לא היה שובר לו את החלון היה ברשותו, גם חלון וגם נעליים, כעת  יש ברשותו רק חלון.

 

אז למה טעו האנשים?

כי את הפרנסה שנוספה לזגג רואים כל תושבי השכונה, ואילו את הפרנסה שנגרעה ממוכר הנעליים אין רואים, מכיוון שלא נעשתה, קל לטעות ולחשוב ששבירת החלון תרמה לכלכלה.

 

בסטייה ביקש במשל פשוט זה להסביר פרק בכלכלה.

 

כאשר גורמים שונים מבצעים ניתוח סוגיות כלכליות הם חייבים לזכור כי עליהם להתבונן על כל התמונה במבט פנורמי, רחב ככל שאפשר.

 

הם מוכרחים להבין את ההשלכות של כל צעד על כלל האוכלוסייה בטווח הארוך, ולא רק על גורם זה או אחר בטווח הקצר.

 

לדעתי את דבריו של בסטייה ניתן לקחת גם אל הערוץ רוחני.

 

אדם עושה צעד פעולה מעשה כל שהוא. הוא משוכנע שמה שעשה הוא טוב. הוא בסך הכל רצה לעזור. אבל הפיסה הצרה והממוקד שלו לא ראתה את נזק שנגרם במקום אחר.

 

מסופר על רבי ישראל סלנטר שהתארח בביתו של אדם כלשהו ולהפתעתו ביקש לזרז את הגשת המאכלים. הכל התהפלאו, מדוע הרב הגדול אוכל בחיפזון שכזה, ללא שירים, ללא דברי תורה, ללא דרשת מוסר?

התשובה הגיעה מרבי ישראל בסוף הסעודה: במטבח שהתה עוזרת שרק חיכתה שהסעודה תיגמר ותוכל לחזור לביתה.

 

דברי תורה, סיפורים, ושירים היו הופכים את השולחן לחוויה רוחנית כבירה עבור המשתתפים, אבל לאיש לא היה את המבט הפנורמי שראה את העוזרת שרק מחכה לחזור לביתה.