chavruta

...לפני הפרק הראשון

 נהגו בתפוצות ישראל לקרות את מסכת אבות, [המסכת התשיעית שבסדר נזיקין שהוא הסדר הרביעי שבששה סדרי הש"ס] בתקופה שבין פסח לשבועות, ויש שנהגו לקרותה במשך כל חודשי הקיץ.

 

קרא עוד...

פרק ג': הסכנה שבבטלה

אזהרתו של חנניה, כפי שהיא משתקפת ברוב פירושיהם של מפרשי המסכת היא, כי חנניה בן חכינאי ביקש להורות לאדם כי בשני מצבים מסויימים: -ניעור בלילה, ומהלך יחידי בדרך- מוטב לו -בשעות אלה- כי יעסוק בדברי תורה, שאם 'מפנה הוא אז את ליבו לבטלה' הרי הוא בסיכון קיומי ונמצא - 'מתחייב בנפשו'.
קרא עוד...

קתרזיס ועשרה מאמרות

פרושה של המלה קתרזיס ביוונית היא היטהרות, זיכוך. כאשר אדם חש רגשות עוינים והוא מרגיש צורך לפרוק אותם, הוא עושה זאת בתוקפנות שמכוונת לרוב כלפי הזולת. מה הפיתרון?

החטאים הקדמונים

בעשרת הדורות הראשונים לבריאת העולם, כלומר מאדם עד נח, הוקמו היסודות להיסטוריה של החטא האנושי, מערך השחיתות והסיאוב נוצר אז ובכרוניקה כמעט ידועה מראש הוא רק מתדרדר והולך

הלל המאזין

זה עלול לקרות. האדם, שכל העדה נושאת אליו את עיניה, העסקן המאמין שהוא "יחיד סגולה", עלולים להגיע למסקנה, שעצם מעמדם מקנה להם זכויות יתר. הלא אם לא היו חכמים ונבונים אף צדיקים, משאר הבריות, כלום היו נבחרים למעמדם המכובד.

רץ אל... ובורח מ...

במלים ספורות, מצייר בן עזאי את מפת חיינו. אנו שומעים אותו מבקש מאיתנו שנרוץ אחר המצוה ואגב כך אנו לומדים, שהיא, המצווה, בורחת, משום מה, מפנינו. הוא תובע מאיתנו שנברח מפני העבירה ועינינו נפקחות לראות שבעצם העבירה רודפת אחרינו.

איך להשתמש בבני אדם?

כדי לשרוד, למד האדם – מהר מאוד – את תורת השימוש… בבני אדם. התאמן כיצד לנצלו לצרכיו הוא. בחברות טוטליטריות (בהן כלול גם הרודן הקטן בבית, הוא הבעל האלים), מנוצל הזולת באמצעות הפקודה הקשוחה, שבקצה המגלב, לצורותיו. בחברה הפתוחה והדמוקרטית שולטים אמצעי ניצול אחרים. החיוך המזוייף, המלים הדו משמעיות והמתחנפות, הלחצים הפסיכולוגיים "העדינים", המתובלים בהבעת הערכה כלפי חוץ

איזה יופי!

אם נעמיק, נגלה למרבה הפלא, שהנאת ההתבוננות ביפי הטבע, הינה בעצם חובה. חובה, הנחוצה לאדם השואף להיות… צדיק.

גולם בעמדת שידור

חכם אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמניין, ואינו נכנס לתוך דברי חבירו, ואינו נבהל להשיב, שואל כענין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם

הוי מקדים בשלום כל אדם

בלב האדם קיימת ציפייה עמוקה להתקבלות על ידי החברה, לזכות בהכרת הזולת. כולנו מחכים זה לזה. אנו שואפים בכל כוחנו שיעריכו אותנו, שישימו לב אלינו.