מחבר:אליעזר היון
רַבִּי דוֹסתָּאִי בְּרִבִּי ינאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
כָּל השוכח דָּבָר אֶחָד ממשנתו, מַעְלָה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מתחייב בְּנַפְשׁוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר (דְּבָרִים ד), רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וְשָׁמַר...
| דף הבית |
| ספרים (חדש) |
| ספרי לימוד |
| סיפורי חברותא |
| מאמרי יהדות |
| מדריך הדפסת דפי גמרא |
| אתרים מומלצים |
| מפת האתר |
| כתבו עלינו |
| שבועות בהלכה ובאגדה |
מאמרי יהדות » לגלות יהדות » פרקי אבות
פרקי אבות (54)
נהגו בתפוצות ישראל לקרות את מסכת אבות, [המסכת התשיעית שבסדר נזיקין שהוא הסדר הרביעי שבששה סדרי הש"ס] בתקופה שבין פסח לשבועות, ויש שנהגו לקרותה במשך כל חודשי הקייץ. מנהג קדום זה התחיל כבר מתקופת הגאונים [סוף המאה ה 6 - תחילת המאה ה 11].
טעמים שונים נאמרו ביסוד המנהג לקוראה דווקא בתקופה זו, ביניהם, א) מותם של עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא מעורר את האדם ויוצר אצלו מוכנות להקשיב אל דברי מוסר וחכמה, ב) ההכנה לקראת מתן תורה החל בחג השבועות ג) האיפיון האקולוגי של תקופה זו המתבטא בלבלוב ופריחה של הטבע כולו ומטבעו של אדם להימשך אחרי מראה קסום זה ולהיגרר בליבו אחר התאווה החמרית, באה קריאתה של מסכת אבות הגדושה בדברי חכמה ומוסר והנהגות אנושיות ומזכירה לו לאדם כי מורכב הוא גם מרוח ונפש.
במסגרת זו נעסוק אחת לשבוע בעז"ה, בפרק הנלמד באותו שבוע תוך המקדות במשנה אחת ובהשלכותיה לימינו אנו.
RSS Feed|
|
 |
מחבר:אליעזר היון
עשרה דברים נבראו בערב שבת. מדוע דווקא עשרה דברים אלו? ומדוע דוקא בערב שבת בין השמשות, בשעה שאור וחושך משמשים בערבוביה? דומה שיש קשר גם לחטא אדם הראשון ולהגדרת התפקידים בעולם.
|
 |
מחבר:הרב משה גרילק
חז"ל לא מסתפקים בכך שנרסן את עצמנו כלפי חוץ. נכון, זה עונה על דרישות הנימוס. מבחינה חברתית נהיה בסדר. אולם, לדרגת היהודי טרם הגענו.
|
 |
מחבר:אליעזר היון
ההבדל בין נייר חדש ונייר משומש [=מחוק], הוא קודם כל פיזי – פרקטי מובהק: על נייר חדש, נתפס הכתב- הדיו היטיב, ועל נייר ממוחזר רושמו של הדיו- חלש וחיוור. ומכל מקום, דומה, כי יש כאן משמעות רחבה יותר.
|
|
מחבר:אליעזר היון
פרק ג משנה יב. רבי ישמעאל אומר, הוי קל לראש ונוח לתשחורת, והוי מקבל את כל האדם בשמחה.
ראש- משמעותו אדם מבוגר, זקן. תשחורת- ילד, צעיר ששערותיו עדיין שחורות.
תקנונים
תקן. תקנה. תקנון. מה זו תקנה? הנה הרמב"ם:...
|
 |
מחבר:אליעזר היון
אריסטו בדברו על אומנות הדיבור והשכנוע ציין שלשה גורמים חשובים: תכונות הדובר, תוכן דבריו, ותכונת השומעים. שלשת הגורמים הללו הם הבסיס להבנת אזהרתו של אבטליון חכמים הזהרו בדבריכם.
|
|
מחבר:אליעזר היון
רַבִּי לְוִיטָס אִישׁ יַבְנֵה אוֹמֵר, מְאוֹד מְאוֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ, שְתִּקְוַת אֱנוֹשׁ רִימָה
(פרק ד משנה ד)
מהו ה'מאד מאד הוי שפל רוח' המוקצן בו משתמש רבי לוויטס?
הנה הרמב"ם:
שני קצוות הרחוקות זו מזו...
|
 |
מחבר:משה גרילק
שניים יוצאים לקרב, ללחום למען המולדת הנתונה בסכנה. שני חיילים דומים בכל: במדיהם, בכלי נשקם וברוח הלחימה הפועם בקרבם. אולם, האחד הוא פטריוט, שנקרא ע"י העם אל הדגל. ואילו השני, הוא שכיר חרב, שגוייס ונשכר מארץ אחרת. האם קיים...
|
|
מחבר:אליעזר היון
האם יש משמעות חינוכית / ערכית לאקוויוולנטיות בין מספר הנסים למספר הניסיונות? איך יכלו בני ישראל שלא מכבר יצאו מהתופת, מהעבדות, מהפרך, לרצות ולשוב אל מקום כזה?
|
 |
מחבר:משה גרילק
בלב האדם קיימת ציפייה עמוקה להתקבלות על ידי החברה, לזכות בהכרת הזולת. כולנו מחכים זה לזה. אנו שואפים בכל כוחנו שיעריכו אותנו, שישימו לב אלינו.
|
 |
מחבר:משה גרילק
חכם אינו מדבר בפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה ובמניין, ואינו נכנס לתוך דברי חבירו, ואינו נבהל להשיב, שואל כענין ומשיב כהלכה, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע, אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם
|
 |
מחבר:משה גרילק
כדי לשרוד, למד האדם – מהר מאוד – את תורת השימוש… בבני אדם. התאמן כיצד לנצלו לצרכיו הוא. בחברות טוטליטריות (בהן כלול גם הרודן הקטן בבית, הוא הבעל האלים), מנוצל הזולת באמצעות הפקודה הקשוחה, שבקצה המגלב, לצורותיו....
|
 |
מחבר:משה גרילק
במלים ספורות, מצייר בן עזאי את מפת חיינו. אנו שומעים אותו מבקש מאיתנו שנרוץ אחר המצוה ואגב כך אנו לומדים, שהיא, המצווה, בורחת, משום מה, מפנינו. הוא תובע מאיתנו שנברח מפני העבירה ועינינו נפקחות לראות שבעצם העבירה רודפת...
|
 |
מחבר:מערכת האתר
שמואל פלאטו שרון על המשנה בפרקי אבות, אל תתיאש מן הפורענות
RgprxugQfrE
|
 |
מחבר:רמי שטרן
כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה.
|
Powered by AlphaContent 4.0.6 © 2008-2010 - All rights reserved