לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

יש אהבה! ('ימותו הקנאים..'??) | דוד הוד

קשה לנו להשלים עם רף תוצאות ההצלחה בעבודה לעומת היעד שקבענו.. קשה עם רף הדיאטה וגרף השומנים הסורר.. המצוי, בדרך כלל, נוגס ברצוי.. המצב החברתי שלנו או של הילדים אף הוא איננו 'תמיד' בשליטה. איבדנו שליטה? 

שטף החיים הינו נחמד בדרך כלל. דא עקא, שהנחמד הזה מתובל אף בקשיים. למרבה האירוניה, עם קשיים רבים השלמנו, לנוכחותם התרגלנו, שלא לומר 'התמכרנו'. מטוטלת מצב רוחנו אף היא סובלת מטלטולים, שלא לומר 'טרטורים'. מזג אוויר 'מלנכולי' – סתם מצב רוח סתווי שכזה – משתלט עלינו לכמה שעות ותחושת 'שלכת' מרוקנת מהאוויר שבריאותינו כל זיק של כייף ושמחה. כן, תרפיה ושמה 'עצב', התרגלנו לכדור הזה, התמכרנו.

 

קשה לנו להשלים עם רף תוצאות ההצלחה בעבודה לעומת היעד שקבענו לעצמנו, קשה עם רף הדיאטה וגרף השומנים הסורר, קשה עם הפנים ש'לא תמיד' מתעצבות כמשאלת טיפוחנו, והמצב החברתי שלנו או של הילדים אף הוא איננו 'תמיד' בשליטה. איבדנו שליטה?  

 

אפליה מפנקת

בשעות בין ערביים בלתי ברורות ועם אמצעים (כל אחד והאמצעים שלו..) להרגעת שרעפים, שנתפסו להם השרירים, חשוב חשבתי בעצם, וכי למה דווקא חודש אדר 'נכפל' – אחת לשלוש שנים, אחד משנים עשר החודשים בלוח שנה העברי, חוזר על עצמו פעמיים. חודש אדר, הוא הנבחר. 

אכן, בשורות שונות בישרה היהדות גם את כלל את אזרחי כדור הארץ והוסיפה להם הרבה איכות חיים.

ישנה בשורה אקטואלית – פנימית הממוענת לאזרחים היהודים בלבד ('אפליה מפנקת'): משנכנס אדר מרבין בשמחה.

חודש אדר, מוכר לנו בעצם כהחודש שמטלתו: 'מרבין בשמחה'. אז קודם כל, מצ"ב בשורה משמחת; שמחה, זהו דבר שאפשר להרבות בו באופן יזום. כן, תוספת באיכות החיים, זהו דבר אפשרי. לא די בזאת, אלא 'מרבין' כלומר, לא רק תוספת באיכות החיים, אלא שינוי רב, 'מהפך'. ה'חיים הטובים' זו איננה רק משאלה או שמא 'הזיה', אלא חלום בר השגה. התרגלנו..? התמכרנו..? לא בבית ספרנו!

 

שולח אחד, עקרון אחד.

'משנכנס אדר, מרבין בשמחה' – כתוב בגמרא. מסביר מפרש התורה 'רש"י': משהגיע פורים ופסח. פסח? מה הקשר? פסח הרי חל בחודש הבא, בחודש ניסן! ('שמחה רבה, שמחה רבה, אביב הגיע פסח בא..' חודש ניסן, הוא לאחר סיום חודש אדר ועם תום עונת החורף)

התשובה: לשני חגים אלו, עקרון אחד להם: שני צוררים כיכבו שם – פרעה והמן - וכל תכנוניהם נגד היהודים, היוו לבסוף נדבך בהצלת עמנו מהם (למשל: פרעה גזר; לזרוק את תינוקות היהודים לנהר ה'יאור' – בגלל שהחוזים בכוכבים אמרו לו שבתקופה זו ייוולד מושיעם של ישראל ממצריים, ודווקא באופן זה הגיע משה התינוק ליאור ומשם דווקא נלקח לבית פרעה ופרעה בעצמו גידל אותו. המן הגיע לבית אחשוורוש כדי לבקש לתלות את מרדכי, ואז דווקא נדדה שנתו של אחשוורוש והא ביקש שיביאו את ספר הזיכרונות לפניו. שם הוא קרא על הצלת חייו ע"י מרדכי והחליט באותו מעמד לגמול לו על כך. המן ש'בדיוק' היה שם, נבחר ע"י אחשוורוש לבצע את  התגמול למרדכי, שנוא נפשו).  

הלקח לדורות: זכרו נא היהודים למודי הנדודים; גם כשיש קושי או בעיה, מתבשלת פה טובה כלשהי עבורנו. כגודל הקושי, כך גודל ההטבה האלוקית המתבשלת פה! (-הרב פינקוס). אז למה 'מרבין בשמחה' כי עכשיו כבר אין לנו שאלות ותהיות על קשיי חיינו, אלא רק עובדות: אלוקים 'מבשל' כרגע איזו טובה עבורנו. אנו בידיים טובות! (-רבי חיים פרידלנדר בספרו 'שפתי חיים' )

 

בישול איטי – בישול יסודי

אם מעשיהם של הרשעים הגדולים ביותר בהיסטוריה היו קשיים שהתבררו בעצם כטובה גדולה ונצחית, אז גם כל 'תהלוכות חיינו' – גלי החיים סביבי, הרפתקאותיהם ומשעולי נבכי החיים המתוסבכים שלי, כל ה'בלגנים' שלי, שולח אחד להם, עקרון אחד לו, טובתי האישית טמונה בדיוק בזאת!

כל דבר הקורה בעולם – כולל מה שנראה כדבר שהוא כל כך נגדי, זהו בעצם טוב או 'בישול של טוב' מאד גדול..

 

מדד האושר

'מדד האושר' הוא בעצם 'מדד ההבנה' – ככל שאנו מבינים יותר ויותר, בכל מקרה ואירוע, הצלחה או 'כישלון', מחמאה או העלבה, שאינסופיותו של האלוקים מפעילה פה את גלגלי העולם לתהליך שתכליתו לטובתי, הרי שאני אמור להגיב בשמחה: הוא הרופא הכי גדול, העשיר הכי גדול, מחלק הקשרים החברתיים הבלעדי.. את כל צרכי הוא מספק לי, בנדיבות, באופטימאליות – בתזמון שהוא טובתי המושלמת – ע"פ ההיגיון האלוקי...

 

'בוס על'

בעצם, לבוס שלי, לבן הזוג, למשפחה ולסובבים, יש 'בוס על', שהוא אלוקי העולם בכבודו ובעצמו. הוא מנווט אותם לנהוג כלפי בהתאם לבחינות הרוחניות שהנני אמור לעבור – בגלל שהוא רוצה שאצבור הרבה הרבה 'אוצרות..'

לא קיימת שרירותיות כלשהי ביחס מכרי כלפי. איזה כייף! ה'בוס על' שלי הרי אוהב אותי, וכשאני רוצה בכנות ללכת בתלם הרוחני הנכון ומתפלל עבור הצלחת משאלה זו, אזי הוא גם סולח בינתיים על הרבה 'פלטות' ו'נפילות רוחניות' שבינתיים..

חומת האושר האופפת אותי, עוטפת אותי בחיבוק חם ע"י ה'בוס על' שאיננו מש מלהשגיח עלי בכל שבריר שנייה, תוך כדי שהוא שומר על זכויותיי מול כל הגורמים איתם אני בא במגע..

 

יש אהבה?

כן אבאל'ה, להכיר תודה אני מבכר, אף להחזיר אהבה, אני זוכר..

כן, אדם יותר שמח, זהו אדם יותר מציאותי. ריאליסט אמיתי.  

אז למה דווקא חודש אדר נכפל? כדי שהחודש בו אנו יותר מציאותיים, יתארח אצלנו עוד 30 יום בשנה וייתן לנו קורס נוסף בהבנת הנקרא ובקריאה נכונה של המציאות סביבנו.

ככה – יעשה – לאיש – אשר – המלך – חפץ – ביקרו: שייהנה בעולם הזה, שייהנה בעולם הבא.

אז למה שאהיה כה מאושר??  יש אהבה!! אז למה לא??

והקנאים...

למה בכלל לקנא, זה הרי שייך לך בדיוק כמו שזה שייך לי!

בקרוב אצלך..

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן