קשר של הון ושלטון | אליעזר היון

• הדפסה
• דואל

מעשה ביהושע בן גמלא שקידש את מרתא בת ביתוס ומנהו המלך להיות כהן גדול. 
מדייקת הגמרא: מנהו אין, נתמנה לא! [המלך אמנם מינהו, אך הוא לא 'התמנה' כלומר לא היה מינויו מקובל על הסנהדרין שנאלצו לקבל את מועמדותו ומינויו של יהושע בניגוד לרצונם].
אמר רב יוסף קטיר קחזינא הכא [אני מבחין במינוי זה ב'קשר של רשעים', שכן-] הכא דאמר רב אסי תרקבא דדינרי עיילה ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא עד דמוקי ליה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי [שלשה קבים של דינרים העלתה ארוסתו של יהושע - מרתא בת ביתוס, שהיתה עשירה גדולה, לינאי המלך, כדי שימנה את חתנה לתפקיד הכהן הגדול].

יהושע בן גמלא, כהן פשוט, הדיוט, חפץ להתמנות לכהן הגדול. הוא מתארס עם אשה בשם מרתא שהיתה בתו של עשיר מופלג בשם ביתוס וממנו ירשה את כל הונו. מרתא דואגת לחתנה ומציעה למלך הישראלי באותה העת, ינאי, הצעה שאי אפשר לסרב לה: שלשה קבין של דנרי זהב, תמורת נכונותו למנות את חתנה יהושע לתפקיד הנכסף של כהן גדול בבית המקדש. המלך מתרצה וממנה את יהושע בן גמלא למשרה הרמה.

מי היה יהושע בן גמלא? מהסיפור הפרוזאי המוצג נדמה כי היה זה איש רב תככים, נוכל, שאין בינו לבין התפקיד היוקרתי והאחראי 'כהונה גדולה' מאום. אך מעיון מעמיק יותר מזהים כי לא כך הם פני הדברים. הנה רב יוסף קובע כי הוא מבחין בפרשיה זו ב'קשר של רשעים', והגמ' מפרטת כי תחושה קשה זו נובעת מהעובדה כי מינוי הכהונה הגדולה נרכש בכסף. מדוע לא אומר רב יוסף כי יהושע בן גמלא לא ראוי להיות כהן גדול מאחר שאישיותו פגומה והוא דמות שלילית ואיש רע מעללים שלא הולם את המשרה הרמה?

מסתבר איפא, שיהושע בן גמלא לא היה כה מושחת והוא דווקא התאים כן ביסודו של דבר למשרה החשובה. להנחה זו יש 2 הוכחות:

1] הגמרא במסכת בבא בתרא כותבת כך: "ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל". לא פחות. מה עשה יהושע שהפך אותו למחייה הרשמי של התורה בעם היהודי? הגמרא מסבירה כי יהושע הבחין כי באותה עת רק בנים שהיו להם אבות שמסוגלים היו ללמדם תורה אכן למדו והמשיכו את המסורת. נערים שהיו חסרי הורה מחנך שעשוי היה ללמדם, ואלו היו כפי הנראה רוב הנוער היהודי, איבדו אט אט קשר ואחיזה בתורת ישראל. מה עשה יהושע? התקין שיהיו מושיבין בכל עיר ובכל שכונה תלמודי תורה ומחנכים שהיו דואגים לעלמים ולזאטוטים הרכים ומלמדים אותם תורה.

יהושע, אם תרצו, היה הפדגוג הראשון בהיסטוריה.

2] לכהן גדול כידוע יש איסור לישא אשה אלמנה וכפי שמוזכר בתורה 'והוא אשה בבתוליה יקח'. מה הדין כאשר כהן פשוט אירס אשה אלמנה המותרת לו, ובתקופת אירוסיו התמנה להיות כהן גדול, האם רשאי הוא להתחתן עם ארוסתו? הגמרא דנה בדילמה זו ומביאה הוכחה מיהושע בן גמלא שנתמנה להיות כהן גדול בעת היותו מאורס למרתא בת ביתוס שהיתה אשה אלמנה ולאחר מכן נשאה. אילו היה יהושע איש מושחת ורשע, קשה להאמין שהגמרא היתה מביאה ממעשיו הוכחה כדי לפסוק הלכה.

מדוע אם כן התרעם כל כך רבי יוסף על מינוי של יהושע? התשובה טמונה בגוף דבריו: "קשר של רשעים". כלומר המינוי עצמו אולי ראוי, אך צורתו והמאפיינים שלו שליליים, מאחר שהיה מעורב בהם כסף.

הגמרא שנכתבה לפני  למעלה מ 1500 שנים לא יכולה לסבול קשרים של הון ושלטון גם אם הם נעשים במסגרת שנתפסת כחוקית [מינויו של המלך], וכנורמטיבית [יהושע מכונן תלמודי התורה]. הזהירות של החכמים שנובעת מחוקי התורה הקפדניים בכל מה שנוגע לאינטראקציה והתנהלות חברתית היא מוחלטת, חדה, ובלתי מתפשרת, עד שכהן גדול, על אף צדקתו ומפעלו הכביר, מוזכר בפנתיאון התלמוד הבבלי לנצח, כמסובך ב'קשר של רשעים'.