גדולים מעשי חייא | מערכת האתר

• הדפסה
• דואל

כי הוו מינצו ר' חנינא ור' חייא (כשהיו רבים רבי חנינא ורבי חייא)
אמר ליה ר' חנינא לר' חייא בהדי דידי קא מינצית (איתי אתה רב?)
ח"ו אי משתכחא תורה מישראל מהדרנא לה מפילפולי (אם חס וחלילה תשתכח התורה מישראל, אני מסוגל להחזיר אותה מתוך פלפול)

אמר ליה (לו) ר' חייא לר' חנינא בהדי דידי קא מינצית דעבדי (שעשיתי) לתורה דלא תשתכח מישראל
מאי עבידנא (מה עשיתי)?
אזלינא ושדינא כיתנא (הלכתי וזרעתי פשתן)
וגדילנא נישבי (וטוויתי חבלים)
וציידנא טבי (ואיתם אני צדתי צבאים)
ומאכילנא בשרייהו ליתמי (ואת בשר הצבאים אני מאכיל יתומים)
ואריכנא מגילתא (ומעור הצבאים אני מכין קלף למגילה)
וכתבנא חמשה חומשי (על הקלף אני כותב חמישה חומשי תורה)
וסליקנא למתא (והולך לעיר שאין בה מלמדי תינוקות)
ומקרינא חמשה ינוקי בחמשה חומשי (ומלמד חמישה ילדים את חמשת החומשים, לכל אחד ספרו)
ומתנינא שיתא ינוקי שיתא סדרי (ומלמד שישה ילדים את שישה סדרי המשנה)
ואמרנא להו עד דהדרנא ואתינא אקרו אהדדי ואתנו אהדדי (ואמרתי להם, עד שאחזור למדו זה את זה)
ועבדי לה לתורה דלא תשתכח מישראל (וכך עשיתי שהתורה לא תשתכח מישראל)

היינו דאמר רבי כמה גדולים מעשי חייא (לכך התכוון רבי יהודה הנשיא כשאמר "גדולים מעשי חייא)

הערות למחשבה:

א] אם כוונת רבי חייא הייתה ללמד תורה לילדי ישראל, היה קונה ספרים ומלמד, מדוע היה צריך לזרוע פשתן, לטוות מצודות, ורק אז ישב וכתב את המגילות. הרבה יותר פשוט אם היה קונה מגילות, גם היה יותר מהר ואולי היה יכול ללמד יותר ילדים.

ב] מהוויכוח שבין רבי חייא ורבי חנינא נראה שהטענה של רבי חייא, שמעשיו עדיפים מפני שהוא כבר בפועל מנע מהתורה להשתכח. ואולי סימבולי שאומר את זה רבי יהודה הנשיא שכתב את המשנה כדי שהתורה לא תשתכח.