מדוע ביקש רבי ישראל סלנטר הלוואה מהפונדקאי הזר? | הרב עזריאל יונה

פעמים רבות אנו עומדים בפני ניסיון של קיום מצווה, ומנסים לחשב את שכרה כנגד הפסדה. האם  זה כדאי, האם שווה להימנע כעת מן העבירה הזו? אולי זה לא כזה חשוב?

הדילמות שלנו נובעת מחוסר הערך שלנו את עולמנו הרוחני.

 

אילו היינו מחשיבים את המימד הרוחני שבחיינו, ומייחסים לו ערך גבוה יותר, רוב הספיקות שלנו היו נעלמים.

 

לצורך כך מביא בספר 'לקח טוב' משל מהמגיד רבי שלום שבדרון זצ"ל.

מעשה ברבי ישראל מסלנטר שהגיע באחד ממסעיו לפונדק ללינת לילה.

בעל הפונדק ראה שהוא איש בעל צורה, ואמר לו שזה זמן רב הוא מצפה לבואו של שוחט אשר יואיל לשחוט עבורו כמה עופות. ומכיון שהוא מתאר לעצמו שאורחו הנכבד יודע לשחוט, הוא מבקשו לעשות זאת.

במקום להשיב לאיש על מבוקשו, פנה אליו רבי ישראל בבקשה נגדית: האם תוכל להלוות לי חמישה רובלים? ענה לו הפונדקאי בתמיהה: כיצד אוכל לעשות זאת, הרי איני מכירו כלל?

 

ענה רבי ישראל ואמר לאיש: תשמענה אזניך מה שפיך מדבר! כאשר מדובר בהלואה הנך מבין שאין מוסרים כסף לאדם זר שאינו מוכר, מדוע אינך חושש לסמוך על אדם אלמוני באשר לכשרות השחיטה?

וכי ידוע לך ששוחט מומחה אנוכי?

 

סתירה מעין זו שבדברי בעל הפונדק מצויה אצל בני אדם רבים. מצוי מאד אצל אנשים מן השורה שהם מלאי חרדה כאשר מתגלה חשש לגורל ממונם, ורגועים המה באשר לחששות בענייניהם הרוחניים.

שונים הם פני הדברים אצל המורמים מעם, רבותינו הדגולים וכן אצל כל איש הירא את דבר ה'.

 

וראוי להוסיף כאן מעשה נוסף.

רבי יצחק זאב סולוביצ'יק מבריסק זצ"ל נשאל פעם מדוע הוא מרבה לחשוש בכל הנוגע לקיום מצוות והוא מוסיף הידורים על הידורים?

השיב הרב מבריסק לשואל ואמר לו: אילו היית יוצא לרחוב כאשר בכיסך מליון דולר, בוודאי היית ממשמש בכיסך בכל רגע ורגע כדי להיות בטוח שהכסף לא אבד, ועל כך אמרו חז"ל שאדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה.

 

מדוע אינך מתפלא ושואל מה פשר הפחד והדאגה לגורל הכסף, שאל הרב, והשיב מיד: כאשר נושאים סכום כסף גדול בודקים וחוזרים ובודקים גם אם החשש רחוק ביותר.

 

ובכן ערכן של מצוות בעיני אינו נופל מערך של מליון דולר.