פוקח עוורים | נפש שמשון
"ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם פוקח עוורים". (ברכות השחר)
בברכה זו אנו אומרים תודה על יכולת הראיה שניתנה לנו. הבה נתבונן במתנה נפלאה זו.
הגמרא אומרת (מסכת נדרים סד) כי הסומא חשוב כמת. כלומר, מאחר ואינו רואה, חסר לו היופי והתענוג של העולם, חייו חסרים. הדברים טעונים הסבר.
הנאת הראיה אינה רק מעצם האור, אם נתבונן נגלה כי ישנם אינספור דברים שכח הראות נותן לנו את האפשרות לשים לב אליהם. דברים המתחדשים בכל עת ובכל שעה ואיננו שמים לב שבעצם הם משמחים אותנו. להכנס הביתה ולראות את הילד שלנו. לראות את הספרים בארון. להסתכל על פצע ולראות איך הוא הולך ומתרפא. לראות את הלחם והחמאה על השולחן... ביומיום אנחנו לא שמים לב שבעזרת העין אנו רואים אינסוף דברים שמשמחים אותנו.
אילו רק היינו שמים לב, כל אותם דברים היו מקשרים אותנו בקשר עצום אל הקב"ה – אם רק נשכיל כיצד יש לברך "פוקח עוורים". לשים לב לעצם העובדה שיש לנו את כח הראיה. לשים לב שבעצם יש כאן דבר שיש להודות עליו. שתיתכן חלילה מציאות בלעדיו. אם רק נחשוב על כך, נגלה כמה נפלא חסד ה' שבכח הראיה.
הקב"ה רוצה שנהנה מהעולם
כשם שאמא טורחת למען בנה ומכינה לו אוכל טוב כדי שיהיה לו טעים, כי היא רוצה שהוא יהנה – כך גם הקב"ה רוצה שנהנה. לשם כך ברא הקב"ה עולם יפה. כדי שנהנה.
ידועים דברי חז"ל "עתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל מה שראתה עינו ולא אכל" (תלמוד ירושלמי סוף קידושין). ובודאי שאין הכוונה שאדם נתבע על כך שלא חיפש מספיק הנאות בחיים. אלא כוונת חז"ל שכשאנחנו נהנים מהעולם הזה, עלינו לדעת שהקב"ה רוצה שנהנה. מי שלא מרגיש זאת הרי הוא ככופר בטובתו של הקב"ה. הקב"ה שם את הגזוז במקרר כדי שיהיה לנו טעים, ועל כך אנחנו מברכים ומודים.
כך גם בענייננו. על מנת שנודה להקב"ה על כל ההיקף והעוצמה שיש בחוש הראיה, עלינו להתבונן ולהמחיש לעצמנו את הדבר.
ראיה = אמת
לא פעם אנחנו מוצאים את עצמנו שומעים ילד בוכה. כשאנחנו מתקרבים מתברר שזו יללת חתול. לעומת זאת מעולם לא קרה שראינו כובע ולבסוף התברר שזה תפוח... חוש השמיעה עלול להטעות, אבל חוש הראיה מגלה לנו את האמת.
הראיה שמגלה את האמת לאמיתה. ניתן להסתמך על עדות ראיה, כי אם העד ראה – הוא ראה את האמת. בכוחה של הראיה אנו יודעים מי יושב לידנו, ואנו בטוחים בכך בלי ספק. אילו לא היינו רואים, אולי יושב פה אדם שיש לפחד ממנו? אבל כשאנחנו רואים אנחנו יודעים את האמת.
מבט אחד
נתבונן עוד ונגלה כי בניגוד לחושים האחרים, חוש הראיה חזק לאין שיעור משאר החושים. כדי לתאר במלים מה שאנו רואים במבט אחד, נזדקק להרבה מאוד זמן ומלים. הפה לא יכול לתאר והאוזן לא יכולה לשמוע מה שהעין קולטת בחמש שניות!
כמה זמן נצטרך כדי להסביר את הנוף הנראה ממרומי מגדלי עזריאלי, אותו ראינו בשניה אחת? ואם ראינו מארבעה כיוונים?
יתר על כן, הלוא ניתן היה לברוא עולם בשחור לבן. זה היה מספיק בשביל הרבה דברים, בודאי בשביל כל ההכרחי. הקב"ה צבע עבורנו את כל הבריאה כדי להיטיב לנו! הקב"ה יכל לתת לנו תפריט עם מנה אחת, אבל הוא ברא עבורנו מגוון של טעמים וריחות. כל זה רק כדי להיטיב עמנו.
ראיה והנצחה
נקודה נוספת שיש להתבונן בה בשעה שאנו מברכים "פוקח עוורים" היא שאדם רואה בממוצע 15 שעות ביממה. כל המידע העצום הזה נצבר במוחנו. אין תמונה שלא מוקלטת. הdvd הזה עובד ללא הפסקה! 15 שעות ביום 365 ימים בשנה, ובמשך כ 80 שנה! הכל באיכות גבוהה, ברורה ומדוייקת. יש בעיה? אתה לא חוזר עם תעודת אחריות. כמה דמעות והכל מסתדר, לבד, באופן אוטומטי! כמה שווה כזו מצלמה?
"פוקח עוורים" זהו עולם מופלא, שאנו מסוגלים להבין אותו. לקבל אותו ולחיות אתו. ולברך ולהודות עליו
עפ"י שיחתו של הרב שמשון פינקוס זצ"ל
