בעו מיניה מרב עולא עד היכן כיבוד אב ואם?
אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד באשקלון ודמא בן נתינה שמו. פעם אחת בקשו חכמים פרקמטיא בששים ריבוא שכר [ביקשו לעשות איתו עסק ששוויו היה שישים ריבוא] והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו.
אמר רב יהודה אמר שמואל שאלו את ר' אליעזר עד היכן כיבוד אב ואם? אמר להם צאו וראו מה עשה עובד כוכבים אחד לאביו באשקלון ודמא בן נתינה שמו בקשו ממנו חכמים אבנים לאפוד בששים ריבוא שכר ורב כהנא מתני בשמונים ריבוא, והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו ולא ציערו [אביו ישן ודמה בן נתינה העדיף שלא להעיר אותו גם במחיר הפסד העיסקה].
לשנה האחרת נתן הקב"ה שכרו שנולדה לו פרה אדומה בעדרו נכנסו חכמי ישראל אצלו אמר להם יודע אני בכם שאם אני מבקש מכם כל ממון שבעולם אתם נותנין לי אלא אין אני מבקש מכם אלא אותו ממון שהפסדתי בשביל כבוד אבא. [מסכת קידושין, דף לא].
כאשר באו החכמים לרכוש אבן יקרה מדמא בן נתינה, הם עשו זאת בשל חסר שהיה בחושן. מה היה חסר בחושן? אבן ישפה - האבן של שבט בנימין.
מדוע דווקא האבן הזו היתה חסרה, והאם יש בכך קשר לסיפור של דמא בן נתינה?
המקובל הרב יעקב עדס שליט"א מסביר בכך דבר נפלא.
במדרש כתוב שכל השבטים ציערו את אביהם יעקב, בסיפור מכירת יוסף. כולם נשאו באחריות לפרשה זו כולל יוסף שלא סיפר לאביו שהוא חי. הוא אמנם פעל כך בגלל החרם שהטילו האחים [במדרש כתוב שהאחים השביעו גם את יוסף ושיתפו את הקב"ה בכך שלא לגלות את דבר המכירה, ומשום כך, כאשר ביקש יוסף להתוודע לאחיו אמר: הוציאו כל איש מעלי כדי לא להפר את השבועה], אולם עדיין בבחינה מסויימת גם הוא שותף לצער אביו.
היחידי שלא שותף לצער זה היה בנימין שכידוע לא היה כלל בסוד העניין.
זו הסיבה שפרשיית דמה בן נתינה הכוללת את אלמנט כיבוד האב הכל כך מיוחד, התגלגלה דווקא בחלקו של בנימין.
מהלך אחר, נגדי, מביא הרב עדס בעניין זה, ולפיו דווקא בנימין לא זכה כל כך לקיים מצוות כיבוד אם.
כידוע, אמו של בנימין – רחל - נפטרה בלידתו, ובנימין שכלל לא הכירה לא זכה להכירה ולכבד אותה בחייה.
זו סיבה נוספת שפרשה מכוננת זו של דמה בן נתינה אודות מצוות כיבוד אב ואם מתקשרת דווקא לחלקו של בנימין בחושן.