'אמא, אני לא יודעת מה יש לי היום, כואב לי הראש, תסלחי לי, לא אוכל לסדר את הסלון' אמא כמובן סלחה ומזגה לה כוס מים קרים. 'אמא, אנל'א מסוגלת לסדר את המטה, אל תכעסי, הראש שלי קצת כבד עלי...' אמא כמובן סלחה, אך משהו פה התחיל להיראות לה קצת חשוד.
משפחת גרושקו, הייתה משפחה חרדית טיפוסית. האב היה 'אברך' ב'כולל' האימא הייתה יועצת חינוכית בבית ספר.
הם ישבו עם רופא המשפחה והוא אמר שזה בהחלט עניין לבדיקה.
נקבע תור לצילום בביה"ח.
משפחת גרושקו נלחצה. בצר לו, פנה האבא אל 'ראש הכולל' והתנה בפניו את צרתו.
'זה שום דבר' פסק הרב.
האב יצא בהרגשה טובה.
התור לצילומים הגיע, וההרגשה הטובה והאופוריה מברכת הרב התפוגגה. הרופאים קבעו תור לעוד בדיקות, הם אמרו שהצילום 'לא נקי'.
בצר לו, רץ מר גרושקו חזרה לראש הכולל ובכה בפניו. ראש הכולל שלו, היה אדם שהתעסק הרבה עם גמילויות חסדים ועזרה לאנשים שהיו במצוקות שונות. הוא גם ליווה משפחות חולים בהכוונה לרופאים מתאימים. 'זה שום דבר!' הרעים הרב בקול פסקני.
הגיע מועד הצילומים השני.
לאחר הצילומים, ישבו הרופאים עם ההורים ואמרו: 'איננו אנשי בשורה היום'. יש פה משהו... אמנם, את התשובה הסופית, תקבלו לאחר פענוח שיתבצע ע"י מנהל המחלקה בעצמו.
הפגישה עם מנהל המחלקה נקבעה ליום המחרת ובינתיים, מר גרושקו מסוחרר ועם ראייה מטושטשת מדדה בשעת לילה אל 'ראש הכולל'. הוא יושב מולו: הרב! אנו במצוקה...!
'זה שום דבר...'
למחרת, ההורים כבר מוכנים במסדרון ליד חדר מנהל המחלקה. בידי האם מטפחות טישו שלא עומדות בקצב הדמעות. האב, מאובן, לא זז. המסתכל עליו, יכול היה להבחין שפניו מסתירות סופת הוריקן המתחוללת מבעד למסך הפנים הקפואות.
'משפחת גרושקו', אפשר להיכנס!
הם מדדים פנימה, האימא כושלת, האבא תומך. הם מרגישים כל שנייה כנצח, כל צעד כקילומטר, כל פעימת לב כהלמות פטיש. יושבים ההורים עם מנהל המחלקה, מתוחים ומוכנים לירי אוטומטי היישר ללב.
'ישבנו צוות הרופאים ואני על הצילומים ותוצאות הבדיקות. שילוב הנתונים הוכיח בעליל שביתכם בריאה לחלוטין'.
'אפשר את זה בכתב...' גמגמה האם ספק בוכה, ספק צוחקת. האב התעשת: 'לא צריך, זה בסדר, רק תגיד לי, האם היא בריאה לגמרי???'
'לחלוטין, כמו שאמרתי'.
למחרת ישב גרושקו מול ראש הכולל ושאל: 'כל הרופאים חשבו שזה סרטני, איך אתה ידעת כל הזמן שהם טועים???'
'שמע נא חביבי' הוא ענה, 'כל עוד, שלא נותנים תשובה סופית לאדם; מראיון עבודה, מדיאגנוזה רפואית, ומכל דבר שאדם מחכה ומצפה לתשובה ולהחלטה בעניינו, זה אומר, שגם ב'שמיים' ב'בית דין של מעלה' ישנה התלבטות. מתנהל דיון 'בשמיים' האם לתת לאותו אדם התקדמות כלכלית, חברתית, קידום במעמד, או, במקרה כמו שלך, האם להחיל עליו גזירה מסוימת'.
'אני ראיתי' המשיך ראש הכולל ואמר, 'שאתה עושה הכל מבחינה רוחנית, עבור הבת שלך. מארגן 'אמירות תהלים' לרפואתה, מקדיש שעת תפילה כל יום על הנושא הזה מלבד תפילותיך הרגילות. הרבתה בצדקות לארגוני חסד ומקומות לימוד תורה... ראיתי, שבשדה הקרב האמיתי, בבית דין של מעלה, אתה מנצח, השתמשת בנשק הרוחני, כדי לנצח בבית דין שכל כולו בנוי על שיקולים רוחניים, ראיתי שאתה מנצח...'
סוף
אכן כן, זהו סוף הסיפור הזה, והוא אמיתי.
לענייננו.
הסיבה שלשמה הבאתי בפניכם סיפור זה, איננה 'מרנינה' אלא בגלל שאימי היקרה נמצאת במצב שכזה בדיוק ברגעים הללו.
צילום MRI מצא 'גידול' בעמוד השדרה שלה. בימים הקרובים יתבצע ניתוח להסרת הגידול ואחר כך ייבדק האם זה מי שפיר בלבד או 'משהו אחר' חס ושלום.
הנני בזאת קורא לכם, חברים יקרים, לעשות השתדלות רוחנית לרפואתה: תפילה, פרק תהלים יומי שיוקדש עבורה, 'התחזקות' במצווה מסוימת.
שמה: רותיה בת יוכבד
'כל המציל נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם מלא'
היא על כף המאזניים כרגע.
שאו ברכה!
דוד הוד
לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"החברותא - איילת השחר, שד' חמד 21 מודיעין עלית. 1800-202-502 או 08-9140600. פקס 073-2590898
Please wait...