מהו סוד שקית הניילון שבחניון? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

אחד השירים הישראלים היפים נקרא 'אלוקי הדברים הקטנים' של רחל שפירא, כאשר בין המילים ניתן למצוא את הטקסט הבא:

"פנים בחושך, ריסים באור, שמיכה של ילד, נוצה, ציפור, דמעה נוצצת שהתייבשה...כף יד מושלמת בעננים, אלוקי הדברים הקטנים".

על האדם להודות על כל דבר קטן שהוא נמצא ולהבחין ולשים לב גם לפרטים שנראים זעירים ולא חשובים.

פרטים קטנים, גם אם הם נראים לא רלוונטיים, אזוטריים וחסרי חשיבות יכולים לשנות ולחרוץ גורלות. דוגמא יפה ומובהקת לכך ניתן ללמוד מן הסיפור הבא:

המשפט של הנס ורטהיימר משך תשומת לב מרובה. ורטהיימר הואשם בהריגת שותפו הבכיר ארתור בינג. היה זה בליל סתיו בסמוך למפעל שהיה בבעלותם. זמן קצר קודם לכן, נצפו השנים נפגשים בכניסה לבניין, מתווכחים בצעקות על נושא כל שהוא ומשם צועדים לעבר מכוניתו של הנס. שעה קלה לאחר מכן נמצא ארתור מוטל מת על ריצפת החניון, כשסימני אלימות ניכרים בו.

הנס נעצר כבר בשעות הערב, ובני משפחתו של ארתור דרשו שהדין ימוצה עמו. "לא יתכן שבשל ויכוח עסקי הוא ייטול את נפשו של שותפו", אמרו בלהט. מאידך בני המשפחה של הנס ורטהיימר האמינו בכל ליבם בחפותו של ראש משפחתם ולשם כך החליטו לשכור את שירותיו של עורך הדין המפורסם ביותר שבעיר. אלא שעורך הדין, שבחן את חומר הראיות הודיע לבני המשפחה כי הוא מסרב ליטול על עצמו את מלאכת ההגנה. לדבריו הוא לא הפסיד עד כה במשפטים גדולים, והוא אינו חפץ לעשות זאת בפעם הראשונה. הוא הסביר לרעייתו של הנס כי הסבירות שבעלה ימלט מהרשעה - נמוכה מאד.

מדוע היה עורך הדין כה משוכנע? לאחר שנעצר הנס טען באזני השוטרים בתוקף כי לאחר שחברו עלה למכוניתו, הגיע טנדר אפור גדול ממנו יצאו שני חמושים שפתחו באש לעבר ארתור. הטנדר עלה על המדרכה שממול השער ונעלם בחשיכה. המשטרה החרימה את מצלמות האבטחה שצילמו את השטח שמול שער הבניין, ושם נראה השומר עושה את סיבובו הלילי, אך כל טנדר אפור לא נראה בתמונות. עדותו של החשוד הופרכה בוודאות, ועורך הדין לא רצה לקחת על עצמו תיק שנידון לכישלון.

בני המשפחה המיואשים, לא ידעו את נפשם, וכאשר קיבלו טלפון מעורך דין צעיר ונטול עבודה שהסכים לקחת את התיק המפורסם על עצמו בתמורה לתשלום נמוך, ניאותו בלית ברירה. כבר באותו יום נפגש עורך הדין עם מר ורטהיימר וראה לפניו אדם שבור וכאוב על מות שותפו. מבירור שערך עלה כי מדובר באיש אמת שלא יודע להציג. הוא שמע ממנו שוב את הגרסה של הטנדר האפור, ושאל בעדינות האם ייתכן שהטנדר האפור לא חלף על פני השער של הבניין. וורטהיימר היה נחרץ: "הטנדר האפור בו נסעו המתנקשים חלף ממש בסמוך לשער הבניין". אז כיצד לא קלטו אותו מצלמות האבטחה? שאל עורך הדין. וורטהיימר פרס את כפיו בחוסר אונים והשיב כי בו לא חדלה השאלה מלנקר.

עורך הדין, שבחן שוב ושוב את השתלשלות האירועים הגיע למסקנה כי הסוד טמון במצלמות האבטחה, אלא שהן נבחנו היטיב על ידי התביעה ונראו אמינות. הוא צפה בהן שוב ושוב, וראה שבשעה שבה התרחשה ההתנקשות 10:30 בערב נראה השומר צועד הלוך ושוב ברחבה שלפני השער, כאשר חותמת השעה נראית בבירור בצד המסך. כל רכב אפור לא נראה בשטח. עורך הדין הריץ את הקלטת שוב לתחילתה וצפה בה שוב, כשהוא לא גורע את עיניו מן התמונות המשעממות בה נראה שער הכניסה של הבניין, הכביש שצמוד לו, והשומר שיוצא מידי עשרים דקות לסיור.

אלא שאז לכדה את עיניו התרחשות קלה, ובלתי חשובה לכאורה. בשעה 10:20, כלומר עשר דקות לפני האירוע, נראתה שקית ניילון עפה באוויר וחוצה את המסך. הייתה זו עונת הסתיו, כך ששקיות ניילון עשויות בהחלט לרחף באוויר ולנוע ממקום למקום, אך למרות זאת רעיון נועז נצנץ בראשו של עורך הדין.

הוא פנה למשטרה וביקש כי יוצא צו לפיו כל קלטות ההבטחה של שעות הערב במפעל יוגשו אליו מן החודש האחרון. אנשי האבטחה במפעל נענו ברצון והבהירו כי אין להם מה להסתיר, ועורך הדין קיבל לידיו 20 קלטות שתיעדו את שעות הערב. הוא התבונן בהם היטיב, ולאחר צפייה בכעשרה מהם חייך בשביעות רצון. הוא שלח הודעה דחופה לבית המשפט כי הוא מבקש לזמן לעדות את שומרי האבטחה במפעל בדיון הקרוב.

כעבור שלשה ימים, עמד עורך הדין באולם המשפט, כשמולו – על דוכן העדים - ניצבים שלשה מאנשי האבטחה במפעל. הנס וורטהיימר ישב על ספסל הנאשמים כשבעיניו כבה זיק התקווה, ובאוזניו הוא שומע מן הקהל את קריאותיהם הנרגזות של בני משפחתו של ארתור בינג המנוח. עורך הדין דרש להעמיד באולם שלשה מסכים והקרין את סרטון האבטחה מליל הרצח. השופט שכבר צפה בקלטת ביקש לדעת האם התגלתה ראייה חדשה, ועורך הדין הקפיא את התמונה על השעה 10:20 כאשר שקית ניילון חלפה באוויר ונלכדה על ידי עדשות המצלמה.

השומרים שעמדו על דוכן העדים חייכו בהקלה, ואמרו: "זה כל מה שיש לך, שקית"? עורך הדין לא הגיב והקרין סרטון נוסף, הפעם שלשה ימים קודם לכן. הוא נעצר שוב על השעה 10:20 ושוב נראתה שקית הניילון מתעופפת באוויר. כעת הוא הציג סרטון שלישי שבוע מלפני האירוע, ושוב נראתה השקית חולפת בשעה 10:20. "האם יכול להיות שכל לילה, בדיוק בשעה 10:20 יוצאת שקית ניילון למסע בחנין הבניין? שאל, והסביר: "השומרים מתעצלים לצאת לבדיקה אך כדי שלא ינזפו על ידי מעבידיהם, הם צילמו סרטון בו נראה אחד מהם עורך סיור באחד הלילות, וכך מידי לילה, הם מעתיקים את אותה קלטת, מאחר שכל השומרים לבושים באותם מדי אבטחה, לא ניתן לראות שמדובר למעשה באותו סרטון. רק שקית הניילון שהתעופפה שם במקרה חשפה את העובדה כי זהו סרטון כפול".

התמונות הברורות לא הותירו לאנשי האבטחה כל ברירה, והם נאלצו להודות כי ערכו הסדר ביניהם בו הם ישנים בלילה, ומשתמשים באותה קלטת בה נראה אחד מהם יוצא לסיור. המשמעות היא, הבין השופט, כי אין כל סרטון מליל הרצח, ובהחלט ייתכן שטנדר אפור חלף על פני השער, בדיוק כמו שאמר הנאשם. "אני מורה על שחרורו של החשוד וזיכויו מכל אשמה", הרעים השופט בקולו והוסיף: "אני מציע למשטרה לחפש טנדר אפור, שם הם ימצאו את הרוצחים האמיתיים".