פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

בני האדם במקרים רבים, לא מצליחים לראות את מהלכיה של ההשגחה העליונה. הרציונל העומד מאחורי זה הוא כמובן כח הבחירה. אילו ניתן היה להבין הכל, לאדם לא הייתה כל הנעה לעבור עבירה או לא לקיים מצוות.

ולמרות זאת, הקדוש ברוך הוא אומר במפורש, אם תתאמצו, אם תנסו לעשות צעד אחד, גם הקטן ביותר גם אני אבא לקראתכם ואעזור לכם. ויתרה מכך: אם אף תרצו תוכלו לראות את זה.

כאשר האדם עושה מצדו את ההשתדלות יוכל אחר כך לראות את יד ה', אם רק ירצה בכך.

הסיפור הבא שמבוסס על מעשה ישן ומעובד מחדש, מתאר יפה את ההתאמצות החיובית המינימלית שמובילה בהמשך לשכר ולתגמול רב.

לשוטר שלומי גפני לא היה מזל. לפעמים נדמה היה שהוא בחר במקצוע הבלתי נכון. שוטר בלי מזל הוא כמו כנר עם אצבעות מחוספסות, כמו זמר עם קול צרוד. המקרים בהם נקרא השוטר גפני לנזיפה אצל מפקד התחנה הלכו והצטברו. באחת הפעמים תפס גפני נהג שנסע במהירות מופרזת, וסיכן את העוברים והשבים, אלא שאז התברר כי לנהג חסר היה תעודת זהות. הוא הבטיח לשוטר כי ביתו נמצא בקרבת מקום והבטיח לשוב בתוך דקות עם התעודה. גפני מתברר, שכח לרשום את מספר הרכב, והנהג נעלם לבלי שוב.

במקרה אחר נשלח השוטר שלומי לפקח על הפגנה של עובדי מפעל ממורמרים. שלומי ניסה למנוע מהם להתפרע בשערי המפעל, אבל לאחר כעשרים דקות נצפה לפתע השוטר עומד אתם ביחד ומפגין כנגד הנהלת המפעל. למפקדו הישיר הסביר כי הוא גילה את דודו בין המפוטרים והוא לא היה מסוגל לעמוד מנגד. בפעם אחרת הוזעק השוטר לעצור רשת של מבריחים, ולאחר מבצע נועז הצליח לחלץ את התיקים בהם על פי החשד הוברחו החומרים המסוכנים. המבריחים אמנם הצליחו להימלט הסביר שלומי למפקד, אולם הצלחתי לחלץ מהם את המזוודות. מפקד התחנה פתח את המזוודות והתאכזב לגלות בתוכם ערמות של בגדים, שכללו גרביים, גופיות, ופיג'מות...

אין פלא שקידומו של שלומי הואט, ולמעשה נעצר והוא נשאר בדרגה של שוטר פשוט. למרות טוב לבו שחיבב אותו על חבריו השוטרים, לא הצליח שלומי להתקדם ולו במעט בסולם הדרגות – מה שגם השפיע על משכורתו כמובן. השנים נקפו, ובאחד הימים החליטו שלושה מחבריו הטובים של שלומי לקיים אסיפה דחופה בקשר לחברם המסכן. לא ייתכן שהוא לא מצליח להתקדם, בעוד צעירים ממנו כבר מקבלים דרגות של קצינים ומפקדים. מלבד זאת ידעו החברים, גם משכורתו לא גדלה ובגילו היה לדבר משמעות. לאחר העלאת רעיונות שונים החליטה הקבוצה על רעיון נועז. הם החליטו לביים שוד, אליו יקלע 'בטעות' השוטר גפני, ולאחר שיצליח למנוע את השוד, יקבל צל"ש, וקידומו יובטח.

הרעיון נשמע פשוט ואפילו מבריק, אלא שהיישום שלו דרש הרבה תכנון. שלשת השוטרים באו בדברים עם שלשה פושעים מדרג נמוך שיצאו ונכנסו מבתי המעצר, והבטיחו להם סכום כסף נאה אם יסכימו 'לנסות' ולפרוץ לבנק שבשכונת מגוריו של שלומי בחצות הליל. על פי התכנון, שלומי ילכוד את השלשה, הם יכנסו לבית המעצר לזמן לא ארוך במיוחד, ושלומי יקבל שבחים על פעולתו הנועזת. הלילה הגדול הגיע, ושלשת 'השודדים' כיסו את פניהם בכובעי גרב והמתינו לסימן מ'שותפיהם' השוטרים ששלומי מתקרב.

בשעה 10 בערב התקשר אחד מהשוטרים שענה לשם נדב, לשלומי וביקש ממנו להצטרף אליו לסיור בשכונה. שלומי לא היה בתורנות שמירה באותו ערב, אך מאחר שלבו היה רחב, לא יכל לסרב לנדב שהסביר לו כי הוא חש שעמום רב להסתובב לבד. השנים טיילו בניידת ושוחחו על דא ועל הא, כאשר נדב מתמרן את הרכב באיטיות לאזור בו שוכן הבנק. אלא ששלומי חסר המזל לא הסכים לפנות לאזור ההוא מפני שלדבריו, האזורים הפחות בטוחים בשכונה נמצאים בכיוון ההפוך. נדב נאלץ להתחנן לפניו, לחלוף לפחות עם הניידת ליד הבנק רק כדי לראות 'שהכל בסדר'.

השעה הייתה חצות בדיוק כאשר הניידת גלשה באיטיות לרחוב הצדדי בו שכן הבנק. שלשת השודדים המדומים קיבלו הודעה בטלפונים הניידים שלהם כי הניידת מתקרבת, והחלו להתעסק עם מנעול הדלת כאשר כובעי גרב מכסים את ראשם. נדב קלט אותם מרחוק, וציפה ששלומי שישב לצידו יזנק מהמכונית ויעצור את שלשת השודדים. אלא ששלומי הביט בהם ואמר לנדב: האנשים האלה כנראה צריכים להוציא כסף מהכספומט שבתוך הכניסה לבנק, והדלת נתקעה להם. מסכנים.

נדב לא ידע את נפשו. כמה חוסר מזל יכול להיות לבן אדם. הוא ניסה להסב את תשומת לבו של שלומי לכובעי הגרב, ושלומי אכן שם לב. הוא אמר: איזה קור בחוץ, אנשים כבר שמים כובעים על כל הפנים כדי להתחמם. מסכנים. בשלב הזה החליט נדב להרים ידיים. אם שלומי גפני לא מצליח להבין שמדובר כאן בשוד למרות כל מאמציו ומאמצי חבריו, הוא כבר לא יכול להועיל.

אלא שאז עצר שלומי את המכונית, התבונן היטיב לתוך הבנק ולחש לנדב: ישנו ריצוד של אור בתוך הבנק. נדב אימץ את עיניו אך לא ראה דבר. שלומי יצא מהמכונית, והלך אל הסמטא החשוכה שהיתה מאחורי המבנה של הבנק. נדב הלך בעקבותיו והשנים נחרדו לגלות חור קטן בגודל גוף של ילד בקיר האחורי של הבנק. שלומי שהיה בעל מבנה גוף רזה, הצליח להידחק פנימה, ולאחר דקות ספורות הצטרף אליו נדב. השנים פסעו באפלה והתקרבו לאט לאט אל מקור האור. האם מדובר בשוד כספות מתוחכם? התשובה התגלתה מהר מאד: שלשה צעירים בעלי חזות ערבי עסקו בחיבור חומר נפץ אל אחת משורות המושבים שנועדו להמתנת הקהל. שלומי לא היסס, זינק על השלשה, ובעזרת גורם ההפתעה ובסיועו של נדב הצליח לעצור אותם מבלי שהספיקו להפעיל את חומר הנפץ.

עם בוקר הוזמן השוטר גפני למפקד המחוז, שם הוענק לו צל"ש על מניעת אסון שעלול היה לעלות בחיי אדם רבים. נדב וחבריו המאושרים תפסו, שאילולי ניסיון הסיוע המדומה שלהם, לא היה מגיע שלומי לעולם אל הבנק, ומצליח להבחין באותה אלומת אור קטנה שהצילה את חייהם של אנשים כה רבים.