דמיון מודרך או כוחה של מחשבה | אליעזר היון

מה קורה לכם בתוך הראש כאשר אתם נתקלים בתמונה, במראה פרובוקטיבי?

בשורות הבאות תתואר השתלשלות המחשבות הבלתי תיאמן, שמתחילה מהרגע בו נתקלתם באדם, אשה, המשדר/ת פרובוקציה. 

לא עוצר באדום   

מתברר כי כאשר אדם נתקל באשה שאינה לבושה על פי קוד צניעות מינימלי, [או גבר שהתנהגותו מושכת ומזמינה שלא כנורמה], הוא לא מתפתה או מתרגש רק למראה הרגעי בו נתקל עתה, ויהיה פרובוקטיבי ככל שיהיה, הרגשות והתאוות שלו מגיעות ממקום הרבה יותר עמוק: מדמיון שהתקדם הלאה להמשך ה'קשר' והמשך היחסים שלו עם אותה אלמונית בה פגש כעת לראשונה, ובמלים אחרות - מה שמניע אותו. זו התמונה הזו שלו אתה בהמשך הדרך.   

ייתכן מאד כי הוא לא מודע למחשבות האלו שמתרוצצות במרחבי מוחו אבל הן בהחלט קיימות שם. 

בנות משפחה 

תאמרו: זה לא ייתכן, אני לא כזה, ובכלל מהיכן ניתן להוכיח זאת? ההוכחה פשוטה למדי: אין כמעט אדם [שפוי], המתאווה למישהו מבני/ בנות משפחתו, התופעה הזאת היא כמעט אוניברסלית  ונמצאה גם אצל שבטים פרימיטיביים לחלוטין, ההסתייגות המינית הזו נכונה גם כאשר בן המשפחה לבוש או נראה בצורה הפרובוקטיבית הגדולה ביותר. מה ההיגיון? האיסור הקונצנזואלי הקיים או המובנה -לאיסור מגע מיני בין בני משפחה- אצל רוב בני האנוש מוטמע כל כך עמוק בתוך התודעה, שהתהליך התאוותני במוח, המריץ את המשך היחסים המוזכר לעיל, לא קיים כאן, כלומר בתוך המשפחה, וממילא הגירוי מאבד כוחו שכולו הוא דמיון בלתי נשלט. 

 

דמיון מודרך. 

אם זיהינו ונראה שזיהינו את מרכיבי הבעיה, הרי שהפתרון אמור להיות קל ומסובך כאחד. מה שנדרש מהאדם, היא, המשימה להגיע להבנה כי מה שהוא רואה ונתקל בו ברחוב, בטלוויזיה, בפרסומות, הוא לא באמת ממשי, הוא תחום במסגרת הוויזואליות ולעולם לא יצא ממנה אל המציאות הפיסית, או בבוטות קלה- זה לא יהיה, או, לא הכל יהיה שלך אף פעם, נקודה. 

אם הבנו את זה כרונולוגיית ההתנהגות מעתה אפוא, פשוטה: 1]לא יהיה שלך  2]ממילא אל תתקדם עם הדמיון שלך הלאה למשהו שלא קיים   3]אל תחפש מראש מראות פרובוקטיביים מאחר שהמוח שלך כבר יודע שלא יצא מכך כלום, וניסיון החיפוש מיותר  4]החיים הרבה יותר בריאים ובעיקר אמיתיים. 

 

Image