אנשים שאוהבים ילדים | אסתר ניסן

• הדפסה
• דואל

לאחר שנות חיים נכבדות, וגידולם של כמה ילדים ממגוון גילאים, הגעתי למסקנה חשובה, מסקנה שכדאי לכם לדעת אותה לפני שאתם חורצים גורלות ובוחרים לכם ידידים.

והמסקנה היא כזו: אדם שאוהב ילדים הוא אדם טוב!

ולא, אני לא מתכוונת לאחד שאוהב להביט בתמונות של ילדים. אני מתכוונת למי שאוהב ילדים באמת, אוהב לשבת לשחק אתם, אוהב לשוחח איתם בטלפון, אוהב להאכיל אותם, לרחוץ אותם ואפילו להחליף להם טיטול, וכל זה מבלי לאבד את הצפון ומבלי להיכנס להיסטריה מיותרת. (וזה לא אומר שהוא עושה את זה כל היום… אבל כשהוא ע ו ש ה, הוא עושה את זה עם כל הלב).

אדם כזה, אני יודעת שהוא אדם טוב, ולא תוכלו לרמות אותי בזה!

תוכלו לבדוק ככה את הרופא או את הרופאה שלכם, למשל.

פעם, לפני שנים, כשגרנו בכלל בעיר אחרת, היה לנו רופא ילדים שנחשב לרופא טוב, אבל רופא הילדים הזה לא אהב ילדים. כשהיינו באים אליו עם הפציינט הקטן התורן הוא היה בודק אותו מכנית, מבלי להעלות חיוך על שפתיו, ועובר מיד לשיחה איתנו ולכתיבת המרשמים. (אז, בעידן הקרח, עוד נהגו הרופאים לכתוב מרשמים ביד, ולא גרמו למדפסת לפלוט אותם על ידי הקשות עצבניות על מקלדת המחשב).

לא אהבתי את הרופא הזה, גם הילדים שלי לא.

אבל הרופאה שלנו היום, היא רופאה טובה באמת, כי היא אוהבת ילדים. היא מקבלת אותם (שלא נדע!) בחיוך חם ובלטיפה. היא משוחחת איתם על מה שמציק להם ורק אחר כך פונה לקבל דיווח מההורה. היא לא שוכחת אף פעם לתת מדבקה עגולה ויפה בתום הביקור, מן מדבקה כזו שכתוב עליה: "אני גיבור", או "אני גדול", ועוד כל מיני משפטים קטנים וחמודים כאלו, שגורמים לקטן לגבוה בכמה סנטימטרים.

פלא שהילדים שלי כל היום מחפשים תירוצים כדי ללכת אליה?

אפשר לבדוק כך גם את המורה בבית הספר.

לבן שלי היה מורה מיוחד כזה. הוא היה מקבל את הילדים בשמחה אמיתית כל בוקר (אתם יודעים לזהות שמחה אמיתית?) וכשהוא דיבר אליהם באופן אישי, הוא כרע על ברכיו, כדי שהעיניים שלו יהיו בגובה עיניו של הילד, כדי שהוא לא יצטרך לשאת את עיניו מלמטה ללמעלה.

זה מורה טוב!

גם לבנות יש מידי פעם מורה מיוחדת כזו, שאוהבת את הילדות באמת. אחת שהשיעורים מתנהלים אצלה ברוגע, ושמשתדלת להעשיר אותם ולעניין אותם עד כמה שביכולתה, ושמעזה מידי פעם לצאת עם הילדות לאיזה סיור או לעשות להן מבצע נחמד, ובעיקר, אוהבת לשהות איתן, אוהבת ללמד אותן.

ואני מכירה עוד אנשים מהסוג הזה.

אנשים כאלה, שכשהם רואים תינוק קטן, העיניים שלהם נדלקות באור פנימי מלא עונג, ואם הם מחזיקים אותו, הם אינם משליכים אותו כאילו חטפו כוויה אם הוא מגהק לפתע פתאום או עושה בטיטול...

אנשים כאלה, שכשילד עונה להם בטלפון, הם לא מתעצבנים אפילו אם הם ממהרים, אלא משוחחים אתו דקה או שתיים בסבלנות, עד שהוא מבין שהוא צריך לקרוא לאמא או לאבא.

אנשים כאלה, שכשהם משוחחים סתם כך עם ילד, הם לא עושים את זה כדי לעשות טובה למישהו. הם פשוט נהנים להקשיב לו מבלי לקטוע את דבריו.

אנשים כאלה, שכשאתה בא לבקר אותם עם הילדים שלך, הם לא עומדים עצבניים על המשמר שמא הבית שלהם ייהרס, או שמא אחד הזאטוטים ישדוד להם את כלי הכסף מהויטרינה. אלא הם מקבלים אותם בסבר פנים יפות, ומקדישים חשיבה של כמה דקות על מנת לדאוג להם לעיסוק מתאים.

אנשים כאלה, שגם כאשר הם מנהלים שיחת מבוגרים חשובה במיוחד (יש דבר כזה!) וילד מתערב להם באמצע, הם לא מסלקים אותו כמו זבוב, אלא מתפנים במידת האפשר אליו ואל שאלותיו הקיומיות (דוגמה לשאלה קיומית שלא סובלת דיחוי: למה כבר חושך בחוץ?)

אנשים כאלה, שכשהם מרימים ילד על הידיים, נראה כאילו הם מרימים משהו יקר.

פעם, לפני שנים, היה לנו בעל מכולת אחד, שתקן וזעפן. מעולם לא עשה רע למישהו, אבל קשה היה לתקשר איתו ואנשים טענו שהוא מוזר.

אבל אותי הוא לא יכול היה לרמות.

אני ידעתי שהוא איש טוב, כי ראיתי איך הוא מתייחס לילדים.

הוא אף פעם לא הרשה לאף אחד לעקוף ילד בתור. הוא ענה בסבלנות לכל שאלה שנשאלה על ידי הילדים שבאו למכולת. הוא לא התרגז כשילד עם מטבע של שקל היה מתלבט שעה שלמה מה לקנות בו.

הייתה בו אהבה בסיסית לילדים, ואני ידעתי שאם כך, אז הכל בסדר.

הכרתי גם אדם נכבד, מנהל של חברה מצליחה מאד, אדם קשוח ובלתי מתפשר, שבכל פעם שראה עגלה עם תינוק, היה מתכופף לדגדג אותו מתחת לסנטרו, וכך הוא חשף את האמת על טיב אישיותו.

לעומת זאת אני מכירה אנשים נחמדים ונעימים מאד, אבל אחרי שראיתי את יחסם לילדים הם כבר לא יכלו לרמות אותי בדברי חלקלקות.

אנשים שחושבים שילדים הם מטרד שצריך רק לסלק אותו או לסגור אותו בחדר הילדים עם ערמות של משחקים, שכחו את הילד שבתוכם, שכחו את הגרעין ממנו נבטה בגרותם, ואין לך דבר עצוב מזה.

לעומת זאת, אצל אנשים שאוהבים ילדים תוכלו תמיד למצוא חמלה, אמפטיה, סבלנות ויצירתיות.

התחילו לבדוק את האנשים שסביבכם לפי הפרמטר הזה, ותראו כמה שאני צודקת!