ירושה רוחנית פרק א | יעקב קב

• הדפסה
• דואל

בעיצומו של יום כיפור, עומד כהן גדול לבוש בגדי זהב בציפייה לקראת רגע השיא, הוא כניסה לקודש הקדשים.

לפני כניסתו הוא פושט את בגדי הזהב מעליו ומחליף אותם בבגדים לבנים.

מסבירים לנו חז"ל בגמרא שהסיבה לכך היא משום שאין קטגור נעשה סנגור. כלומר, שבגדי הזהב מהווים קטרוג גדול על עם ישראל כי הם מזכירים את חטא העגל הוא עגל הזהב שעם ישראל עשו ארבעים יום אחר מתן תורה. לעומת זאת, השהיה בבית קדשי הקשים היא עת הרצוי והכפרה העיקרית של יום כפור, שהיא זמן סנגוריה על עם ישראל. לכן אין זה מתאים ללבוש בגדי זהב שמהווים קטרוג על עם ישראל במקום שאמור להיות סיבה לכפרה, סנגור.

כשנתבונן, מתבקשת פה שאלה על הנימוק של חז"ל. הלוא תקופת בית המקדש, ובפרט בית שני, מתחילה כאלף שנה לאחר יציאת מצרים וחטא העגל. מדוע כעבור זמן כה רב חטא העגל עדיין מהווה קטרוג עלינו? ישאל הכהן הגדול: אבותינו רקדו מסביב לעגל ואינם, ואני מה לי איתו? זאת ועוד, אומר המדרש, שבכל פורענות שבאה על עם ישראל יש בה פירעון על חטא העגל, שנאמר "ביום פקדי ופקדתי". ושוב מדוע תקהינה שינינו על חטא ישן נושן של אבותינו שמלאו לו היום למעלה משלושת אלפים ושלוש מאות שנה?

שאלה על משקל דומה ואף קודמת לה מבחינת סדר האירועים היא על חטאו של האדם הראשון, שבגינו נגזרה מיתה על כל האנושות, כפי שלמדונו חז"ל. גם כאן נשאל מדוע לא ניתנה לנו האפשרות להניא את האדם הראשון מלאכול מעץ הדעת, ובשמו המלא "עץ הדעת טוב ורע", כפי שנבהיר את ההדגשה הזאת מאוחר יותר, מדוע עלינו לסבול בשל חטא האדם הראשון?

שאלה זו ניתן לשאול לא רק לגבי ירושה שלילית, אלא גם לגבי ירושה חיובית כדוגמת היותו של כל יהודי חלק מ"העם הנבחר", ללא שנשאל על כך, ללא מכרז. שאלה זו הייתה מוכרת בשימושה נגד היהודים והיהדות בכל מיני וריאציות.

על שאלות אלו ועוד, ננסה לענות בסדרה הבאה.

על מנת לקבל תשובה לשאלות ששאלנו, עלינו להקדים ולשאול שאלה נוספת, שהיא מהווה שאלת מפתח להבנת הסיבתיות הרוחנית בעולמנו:

עבור איזו תכלית ברא אלקים את האדם?