משל הצפרדע הרופא

משל הצפרדע הרופא | אליעזר היון

באחד הימים ראתה הצפרדע עדר של שוורים צועד לקראתה. מיהרה הצפרדע אל הקבוצה והכריזה באזניהם: כל מי שסובל מחולי או כאב מוזמן לפנות אלי כדי למצא תרופה. מבט אחד שלי על מקום הכאב וכבר אני מזהה את מקור המחלה. אני גם מסוגלת לקרא בדיקות דם ושתן. התפעלו השוורים מאד מדברי הצפרדע וכבר נעמדו בתור לפניה.

אלא שאז ניגש שור זקן ואמר לצפרדע. אם אכן את כל כך חכמה מודע את נראית כה גרוע. הלא החכמה תחיה את בעליה, ומי שמתיימר להבין בכל סודות הגוף מן הראוי שידאג קודם כל לעצמו. והנה את, נמוכה, רזה, צבע עורך ירוק ללא כל אדמומית כמו פרי בוסר. נכלמה הצפרדע, אספה את רגליה וחזרה לביצתה הדביקה.

והנמשל

אל יתהלל אדם בחכמתו בעוד כל מעשיו, או התנהגותו משדרים ההיפך. צריך להיזהר לא להתגאות במה שעלול במהירות להפוך לבושה גדולה. לא מכבר ניגש אחד מידידי שסובל מקרחת רחבה בשערות ראשו לאחד מן המכונים הגדולים ביותר בתל אביב שהבטיח כי יש בידו תרופה מוכחת, בעלת מאה אחוזי הצלחה.

ישב ידידי בחדר ההמתנה המפואר, קרא את הפרוספקטים הנאים והפקיד מקדמה הגונה אצל המזכירה. דקות ספורות לאחר מכן הוא נקרא אל המדריך לפגישה אישית. הוא נכנס לחדר ולמרבה הפתעתו הוא מגלה כי המדריך המנוסה קרח בעצמו. ללא אומר ודברים הסתובב האיש ויצא מן המכון. המדריך ניסה לדלוק אחריו, אך ידידי אמר לו משפט אחד: אם לעצמך לא הצלחת לסייע, כיצד אתה יכול להבטיח כי לי תצליח??