חברותא מדברת בשני קולות | ישראל אדלר

סביב שולחן עגול/ חברותא מדברת בשני קולות

רשמה: לאה הכט

אניטה ושרה הן "חברותא" כבר כמעט שנה.

אניטה- רקדנית בלהקה נחשבת, 29, רווקה מתל אביב.

שרה- מורה ב"בית יעקב", 31, אמא ל-5 מחיפה.

לכאורה חיבור חסר סיכוי. שוני עמוק כל כך, חיים אחרים כל כך. וכל זה לפני ההבדל האמיתי- אניטה כמובן חילונית לחלוטין, שרה מנהלת אורח חיים חרדי קפדני. 

ובכל זאת, מצאה עצמה שרה ביום גשום בחורף שעבר מחייגת למספר הנייד של אניטה שניתן לה על ידי אחת מרכזות הקשר של פרויקט "חברותא".

שרה
: רק למצוא את הזמן להתקשר, כשברקע קצת שקט וברשותי חצי שעה פנויה היה משימה בפני עצמה. נוסף על כך- כל החששות: איך ליצור חיבור בינינו? איזו שפה משותפת נוכל למצוא? על מה בכלל נוכל להשתיתאת הקשר בינינו? היש איזשהו מכנה משותף?


אניטה ענתה מיד, קולה זורם ונעים, שמחה לשמוע שאני היא החברה שנשלחה אליה ע"י פרויקט "חברותא". לאחר כמה גמגומי התחלה ומעט מבוכה, נכנסנו לשיחת היכרות נעימה.

אניטה: הייתי אחרי יום חזרות מתיש, ספונה בכורסא עם כוס קפה, כשצלצלה שרה לראשונה. ידעתי שעלי לצפות לטלפון מחברה חרדית עלומה - הרפתקה שהכנסתי עצמי אליה במו ידי כשצרפתי שמי באתר של "חברותא" כמי שמעונינת לנסות - אבל לקח לי זמן להבין ששרה הרהוטה והקולחת היא היא החברה החרדית שנשלחה אלי. האמת היא ששרה היא החרדי הראשון עמו תיקשרתי מקרוב ממש. גדלתי באזור חילוני מאד בהרצליה, במשפחתי אין אף דתי לרפואה, ועל חרדים למדתי בעיקר ממפגשים חטופים במקומות ציבוריים והרבה מהתקשורת.

שרה: אני זוכרת שלאחר מספר שיחות מקרבות וטובות שהיו בינינו, אמרה לי אניטה: את אמורה להיות חרדית, אבל את בטח לא מה"מיין סטרים" החרדי. אמרתי לה: אני חרדית הישר מהסטראוטיפ: בעלי אברך, אני צעירה וכבר אמא ל-5 ילדים, פאה על הראש וכל זה... אדרבה, בואי לבקר, בואי לשבת ונכיר מקרוב!

אניטה: אני אגיע אל שרה לשבת, אבל עוד לא. השיחות עם שרה אחת לשבוע הפכו למצרך חשוב עבורי. למדנו יחד, בתור התחלה, פרק נפלא של עומק ומחשבה בנושא ערכים אבסולוטיים לעומת ערכים משתנים. בזכות הלימוד, הפכו השיחות הידידותיות והנעימות שלנו למשהו גבוה יותר. פתאום נגעתי בעומקים שלא הכרתי. חשבתי על דברים מזוויות ראיה נוספות. הופתעתי מאד ממספר דברים: ראשית, שרה עצמה. חרדית שחורה פרימיטיבית שהתגלתה כאדם מקסים. אינטלגנטית, מלאה בערכים מוצקים ובמשנה מחשבתית סדורה על נושאים רלוונטיים רבים. גם כאשת שיחה וכחברה הופתעתי למצוא עצמי מתיחסת אליה. ושנית הלימוד- לא חשבתי שאוכל להנות כל כך מהתעמקות בספרי קדש ישנים וצפופי אותיות.

שרה: האמת היא שאני הגעתי לקשר הזה מתוך התבוננות בשכנותי שאינן דתיות. אמרתי לעצמי: הרי אנחנו עם אחד, אלו הן האחיות שלי, למה אני מרגישה ניכור וזרות גדולים כל כך? רציתי לשבור את המחיצה הזאת. החברות שנבנתה בין אניטה וביני, שתינו מעולמות רחוקים כל כך, לימדה אותי המון. קודם כל זכיתי בחברה איכותית, ידידת אמת נפלאה שלא היתה לי דרך להכיר אחרת. ככל שהעמיקה ההיכרות בינינו ומצאתי דברים נוספים הראויים להערכה- התמודדות, אומץ, נפש עשירה, עצמאות המחשבה ועוד- יכולתי לראות גם כל חילוני אחר באור חדש. אני מרגישה שליבי נפתח כלפי העם שלי ושוב הזרות והניכור אינם גדולים כל כך. גם עצם הלימוד עם אניטה מסב לי הנאה רבה. מתי היה זמן לאמא עסוקה כמוני להתישב עם ספרי מחשבה מעמיקים ללימוד משיב נפש? התקדמתי המון יחד עם אניטה.

אניטה: היום אני ממליצה לחברים רבים שלי לבוא ולקבל גם הם חברותא. מצאתי שזו הדרך הזמינה והפשוטה ביותר להציץ לעולם התורה. לא מחייב אותי, לא מוציא אותי מהבית, לא מלחיץ אותי לשום כיוון. ואף על פי כן, ממש לא כולם נענים. רק מי מחברי שבאמת רחב אופקים, פתוח לשונה ואמיץ בדעותיו- נענה לאתגר. מבחינתי- מומלץ בחום!

שרה: ואל תשכחי שאת מוזמנת לשבת...

Image

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן