היכרות עם "בבא בתרא" | מיכאל

לכבוד "חברותא"

שלום שמי מיכאל, שם משפחתי אינו חשוב.

ברצוני לספר על חוויית הקשר הראשוני שלי לארגון 'חברותא'. הסיפור שלי הוא פשוט אולם כמו כל דבר מוצלח- הגאונות היא אכן בפשטות וביעילות.

עד לפני מספר חודשים הקשר שלי ליהדות הסתכם בביקור בבית הכנסת בחגים וביום כיפור. מעולם לא הייתי 'אנטי דתי' או אתאיסט חלילה, כיבדתי את היהדות כמו שמכבדים כל דבר עתיק ומכובד, כמו שמכבדים את הסבא והסבתא שלנו בבית אבות. ובמלים אחרות: היהדות היא דבר קדוש ויפה שאינו רלוונטי לחיי היומיום שלנו, אין בה כלום מעבר לטקסים ומנגינות נוגות של הימים הנוראים.

אלא שאז פגשתי במקרה את השכן הדתי של בן דודי. ישובים היינו בחתונה של חבר משותף וברגע של שיממון בשיחה העלה השכן שאלה מרתקת העוסקת בענייני ממונות. הפתרון נראה היה קל וחד משמעי. וכבר התכוונו להמשיך הלאה בשיחתנו. אולם השכן בחיוך קל זרק טיעון נגדי. זה כבר תפס את תשומת הלב שלנו ובמידה מסויימת גם העלה את חמתנו. התחלנו אני ובן דודי –יקי- להתדיין ולהתווכח: זה אומר כך וזה אומר כך. לאחר דקות ארוכות פנינו לאותו 'דתי' וביקשנו לשמוע את 'פתרון החידה'. ברגעים הבאים פרס אבי [זה שמו של השכן] פסיפס שלם של משא ומתן הערות וטיעונים דחיות ותירוצים עד שהפתרון עלה כאילו מעצמו והוא מבריק, ברור, והגיוני.
איפה זה כתוב? הייתי מוכרח לשאול אותו

אבי נתן לי את המיקום המדויק של משהו שמכונה בשם המוזר 'בבא בתרא' [אז עוד לא הבנתי את המשמעות] עם ציון מדויק לדף ולעמוד.

בבית, דרך האינטרנט ניסיתי להבין את המלים הארמיות והמסובכות. התברר ש'לחילוני כמוני' מדובר במבצע שאיננו קל. לא התעצלתי חייגתי ליקי- הבן דוד, השגתי את מספר הטלפון של אבי וביקשתי-דרשתי ממנו הסבר.
מסתבר שאבי חבר בפרויקט הנקרא 'חברותא' לימוד משותף דרך הטלפון, והוא מציע לי להפוך את שיחת הטלפון הזו למשהו קבוע. בעקבות הסקרנות הרבה אני מוכן לנסות.

השיחה הזו התקיימה לפני שבעה חודשים. מאותו שבוע אני מחכה בכיליון עיניים לשיחת הטלפון השבועית שלנו. אנחנו עוסקים כמובן בענייני ממונות. העיסוק הלא קל הזה בענייני משפט סבוכים אלו מאשש אצלי את התחושה שמצליחה להפעים אותי כל שבוע מחדש: היהדות היא לגמרי רלוונטית גם לחיי היומיום שלנו, אנחנו פשוט לא יודעים עד כמה.

אני מבקש שתפרסמו את מכתבי בכדי שישמש כהמלצה לכל מי שמספיק סקרן לפתוח את ארון הספרים היהודי.