לכבוד
חברותא, איילת השחר
ירושלים
ברצוני להודות לכם על כל ההשקעה והמאמץ. לקח לי קצת זמן, אבל בסוף אני כותבת מעט ממה שאני מרגישה כלפי לאה החברותא שלי, וכלפי הפרוייקט.
ה' זימן לי את לאה בתקופתי הקשה. הייתי אז בתהליך גירושין, זאת לאחר שאיבדתי אבא יקר, לא היה לי במה להאחז.
הייתי מרוסקת, מיואשת מהחיים.
ואז הגיעה לאה כמלאך מושיע. לאה בשבילי היא כמו אמא, שאפשר לספר לה על הקשיים, אפשר לבכות באוזניה והיא, בסבלנותה הרבה, שומעת אותי, על אף שהיא בעלת משפחה גדולה ויש לה תינוקת קטנה...
היא תומכת, מעודדת, נותנת לי את הכוחות.
היה לי קרע עם הילדה, הכאב היה גדול, לאה שוחחה עם ביתי עד שהעניין סודר.
בעידודה של לאה, לפני חג השבועות אספתי אלי את כל ילדי וגם את אמי לקחתי מבית אבות שבו היא נמצאת, וביחד עשינו את החג. דמעות זלגו מעיני מהתרגשות כשישבנו כולנו בסעודות החג, וכל זה בזכות לאה.
לפעמים, כשאני יושבת ולאה מתקשרת, אני עוצרת הכל – זאת הצדיקה שלי מתקשרת, אני חייבת לה...
לאה – אישה גדולה מהחיים, ראויה להערכה, אני ממש מעריצה אותה, כל כך הרבה אמונה קבלתי ממנה.
אני מודה לארגון החשוב מכל ליבי,
ולך לאה אומר – אני גאה בך, אין בפי מילים להודות.
עליזה