חברותא באהבה | ענת, משתתפת בחברותא

 ארגון חברותא שלום

אני קוראת בשבועות האחרונים את הסיפורים ששלחו אליכם לומדות וותיקות וחדשות והחלטתי גם אני לשלוח את סיפורי. אלא שלהבדיל מכמה סיפורים מרתקים שתוארו כאן, הסיפור שלי פשוט בהרבה, ובעיקר עניני וקורקטי יותר. ההחלטה אם לפרסם אותו או לא נתונה בידיכם.

אני חברת קיבוץ בצפון. אחת מחברות הקיבוץ נחשפה לארגון שלכם ואף נרשמה אליו. לאחר שנה של לימוד משותף החליטו השנים להיפגש במסגרת יום עיון שאורגן בקיבוץ. גם אני הוזמנתי ליום זה. מאחר שאני לא רק שאינני דתייה אלא אף בעלת ריאקציה לכל מה שקשור להחזרה בתשובה, מיסיונריות, הטפה וכדומה החלטתי להופיע ליום העיון ולהביע שם היטיב את עמדתי ואת סלידתי מהרעיון.

כאשר הגעתי למקום צפיתי בשנים נפגשות לראשונה, משוחחות ומתחבקות ביניהם. הם דיברו ביניהם ואיתנו ופתאום חשתי שמה שאני רואה מול העיניים זו אהבת אדם טהורה, אהבת ישראל אמיתית. אינני יכולה להסביר זאת באופן רציונאלי אך הרגשתי בבירור כי בין השנים אין כל קשר המבוסס על הטפה, על מסיונריות או על ניסיון להחזיר בתשובה. חברת הקיבוץ אגב, שמשתתפת בחברותא, מעולם לא חזרה בתשובה, ולאור החום והביטחון שהפגינו השנים בקשר ביניהם לא היה נראה שבת זוגה הדתייה גם חפצה או מנסה להוביל לכך.

אני מוכרחה להודות שהענין מצא חן בעיני, והחלטתי גם אני להצטרף. ווידאתי כמובן שהחברותא שלי [אשה צדיקה ומדהימה מבני ברק] מודעת לעובדה שאני לא מתכוננת לחזור בתשובה ומאז אנו לומדים כבר כמה חודשים.

זה הסיפור שלי. הוא פשוט אך מגיע ממקום מאד כנה ואמיתי.

בתודה, ענת 

 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן