התפריט כבר מפורט | דוד הוד

אם פתחתם את המאמר ועדיין החודש הוא נובמבר, תעשו לעצמכם "בוחן פתע" מהי "פרשת השבוע"?
 
ובכן, כבר מרגע שנוצר היהודי הראשון -אברהם אבינו- נותן לו אלוקים לטפח את אחריתו של העם היהודי, את "משיח בן דוד" - מי שיגאל את העם באחרית ימיו. אברהם מוציא את  אחיינו "לוט" מהעיר "חרן" ומצרף אותו למסע, בדרכו לארץ ישראל. זאת,  למרות "רשעותו" של האחיין.
 
לימים, לאחר שהגיעו יחדיו לארץ ישראל,נפרדו דרכיהם של אברהם ולוט. אנשי לוט לא היו הגונים וזה לא התאים, שיתגורר בסמיכות לאברהם הצדיק. לוט עבר לגור בעיר "סדום" שהייתה ידועה לשימצה בגין האכזריות הקשה והמזעזעת של תושביה.
 
התיאור הבא כתוב בחומש בראשית, פרשת השבוע "וירא".
 
שלושה מלאכים מגיעים מן השמים "בלבוש אזרחי" בתחפושת לבני אדם. הם מתארחים אצל אברהם אבינו ולאחר מכן הם מתחילים לבצע את שליחויותיהם כמבואר בתורה. נשאלת פה שאלה גדולה: מהו פשר התעכבותם הארוכה אצל אברהם והדו שיח שהיה ביניהם והרי, מטבע המלאכים, לבצע שליחות ו"לחזור בשלום לבסיסם" באופן המיידי?!  
 
השליחות הזו הייתה בעלת רוודים עמוקים במיוחד. השליחות עסקה בהווה, בעיניינים שהיו קשורים לאותו זמן, אך השליחות הזו  הייתה קשורה גם לימינו!
 
מאות שנים קדימה.
 
עם ישראל בפחד. צבא ישראל, בראשות שאול המלך, מול צבא פלישתים. הצבא הפלישתי, ערוך למלחמה. בראשות צבאם עומד המצביא הענק "גוליית" שצועק, חבל ששני הצבאות ישפכו דם רב, הגיבור מאיתכם ילחם איתי,  וכך תוכרע  המערכה כולה.
 
שאול המלך מכריז, מי שינצח אותו, יזכה לשאת את ביתי לאשה.
 
מגיע "דוד", מי שלימים יהיה מוכר בתור דוד המלך (האיש שרבים מאיתנו מחוברים אליו ע"י קריאת ספר ה"תהילים" שחיבר). הוא מקבל משאול המלך את לבוש השריון שלו.  למרות מידתו הגדולה של הבגד, כמידתו של שאול התמיר, הוא תאם, גם את מידתו של דוד. שאול מתפלא וכן שם לב לתעוזתו של דוד, ונזכר בשיחה שהייתה לו עם שמואל הנביא, שאמר לו, אלוקים כבר החליט להעביר מאיתך את המלכות, לרעך הטוב ממך.
 
שאול מנסה לברר, האם דוד, מזרעו של "פרץ" משבט יהודה, להם, יש שושלת מלכות בעם ישראל.
  
אומר לו יועצו "דואג האדומי", לפני שאתה מברר על כשירותו למלוך, תבדוק אם הוא ראוי להיחשב "יהודי כשר". דוד הוא נין של "רות המואבייה" היא הייתה מהעם המואבי עליו נגזר שגם אם מתגייר לא יחשב כיהודי לעיניינים רבים, עד דור עשירי. עונה לו אבנר, שר הצבא, כתוב בתורה "מואבי", הגזרה על  הגברים שבעם זה, והוא נין "מואבייה". ענה דואג האדומי, האם במקום שהוזכר בתורה איסור על איש, אין הכוונה גם על נשים?! ענה לו אבנר, גזירה זו, ניגזרה על המואבים, כיוון, שבהיות עם ישראל במדבר,  בדרכם ממצרים, לא קידמו אותם המואבים בלחם ומים, וסירבו לתת עזרה מינימאלית. תפקיד זה, של הגברים הוא! ולכן, מואביות, כן יכולות להתגייר!
 
בחזרה, לביקור המורכב, בבית אברהם אבינו.
 
המלאכים, רוצים "פסק הלכה" מאברהם (מאברהם  ולא מאלוקים, בגלל העיקרון של היהדות שאומר "תורה, לא מן השמים היא")לגבי הצלת לוט, בגלל אותו דוד, אותו צאצא שיהדותו איננה ברורה. הם  שאלו את אברהם בזו הלשון: "איה שרה אישתך" כלומר, האם זה מתפקיד הנשים לקדם ולארח זרים? אברהם ענה, "הנה באהל" כלומר, אין זהו תפקידן. בכך, הכשיר בעצם  אברהם את יהדותו של דוד, לבוא בקהל ולהיחשב יהודי גמור.
 
כשיבוא משיח בן דוד לגאול את עמנו, יעשה הוא "קידוש" (טכס דומה למה שבעצם נעשה כול ערב שבת)על יין, ויאמר, "כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא", "אשא" ראשי תיבות "איה שרה אשתך" בזכות פסק ההלכה של אברהם, הנני עכשיו גואלכם!
 
אכן פרשיות השבוע מלאות באינפורמציה עכשווית. המעוניין להעמיק בפרשיות יוכל למצוא פירושים בספרים שונים. הספר "בים דרך", של הרב י.י. לוגאסי, עושה זאת בצורה מוצלחת במיוחד, הוא מחבר את פרשת השבוע למה שקורה היום בצורה קלילה חיננית וקולעת. (טלפון לברור נקודות מכירת הספר: 02-5322661)
 
אבותינו חצבו כוחות על אנושיים, כשהתגברו על ניסיונותיהם, חצבו כוחות שעדיין לא היו קיימים. בגין עמידתם בניסיונות הללו, זכו הם להיות האבות של אומתנו. אנו, נהנים היום ופועלים  בזירה הרוחנית, יותר בקלות, בזכות הכוחות שהם השרישו בנו. רואים זאת אצל היהודים שמסרו נפשם במשך הדורות על קידוש השם למשל ("רוח חיים")     גם, כול מקום שהוזכר דבר “פשוט” אצל אבותינו, כגון עסקי הבארות  שהם חפרו ומקומות מסעותיהם, הרי זה מקומות שאלוקים הפגיש אותם, עם סוגי מאורעות שיעברו על בניהם ואין אלו “סתם” סיפורים. (רמב”ן)
 
אברהם אבינו הלך נגד כול העולם. אומץ, זהו דבר משתלם. האיש שלא פחד להיות המשונה, האיש שספג בעקבות כך ביזיונות רבים, זכה לתהילת עולם, בסופו של דבר. הוא היה המרצה הראשון לאמונה באל אחד, בהרצאות שנתן בתוך הפקולטה האתאיסטית הכפרנית ביותר שאז היא נקראה העיר "חרן”. “זכינו” שכך עלתה בימינו, והאוניברסיטה שהכי מתמחה באתאיזם הכפרני היא דווקא במדינת היהודים  והיא האוניברסיטה ה”עברית” בירושלים.
 
ב"מזלו" (משהו כמו "גורלו") של אברהם - אומר ה"מכתב מאליהו", היה, להיות האב הרוחני של ארם נהריים בלבד, להוציא אותם מעבודת האלילים שלהם. אמנם כיוון שהוא לא ויתר, אלא הוסיף וחקר עוד ועוד ופרסם עוד ועוד, זכה הוא להיות ה"אבא" של העם הנבחר כולו.
 
"בך חותמין” נאמר לאברהם "ברוך אתה השם מגן אברהם” (מתוך תפילת שמונה עשרה).  חתימת הגלות תהיה בכוחו של אברהם אבינו. מסביר בעל ה"מגלה עמוקות" כמו שאברהם מעצמו  הכיר את בוראו, כך בסוף הגלות יגיע כול יהודי להכרה באלוקים, מכוחו שלו.
 
טוב, המשיח יגיע, אבל מה, הוא ייקח מאיתנו את מה שאנחנו הכי הכי אוהבים? הערוץ שאני כל כך אוהב , ימשיך לשדר? עדיין אוכל להתלבש כמו שאני כל כך אוהב? המשיח לא יכריח אותנו להתלבש  כמו "דוסים"? הוא ירשה לנו להקשיב כול הזמן לחדשות הספורט שאני אוהב לשמוע בשידור חי? עדיין אוכל לשקוע בשיחות כייפיות על דגמי המכוניות החדשות שיצאו ועל החולצות עם הגיזרות המהממות של חברת "...”? ועל הזמרים והזמרות שהוציאו תקליט לאחרונה?
 
מבט חטוף במראה, יכול כבר ללמדנו, האם אנו ממשיכים עם האומץ של אבינו החזק שהנחיל לנו כוחות נפש כביריים, או שאנו מסתפקים בלהתפעל ממשהו ששמענו אודותיו.
 
מה לעשות, אבל המשיח, מסרב להסתפק בהצהרות, הוא רוצה לראות עובדות. הוא רוצה להגיע על שטיח פרוס כבר.
 
אז מתי כבר יגיע המשיח?
 
לפחות, כמה שזה תלוי בעבודתי האישית, אני דווקא די מעודכן. התפריט, הלא כבר די מפורט.
 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן