בפרשתנו אנו נקרא על שליחות מיוחדת וגורלית. אליעזר עבד אברהם נשלח לחרן, להביא משם אישה ליצחק.
הוא מתפלל לאלוקים שיעזור לו למצוא אותה באמצעות נסיון שהוא יעשה.
הוא יבקש ממנה עזרה, ואם היא תעזור לו - היא ראויה לביתו של אברהם, ומתאימה למשפחה בעלת החסד.
אבל אם היא תסרב לעזור לו - הוא ידע שהיא לא מתאימה.
הבה ננסה להתבונן כיצד הוא מנסה אותה.
הוא מגיע עם שיירה של עשרה גמלים אל הבאר, והנה הוא רואה ילדה קטנה מגיעה לבאר עם כדה על השכם לשאוב מים.
כשהיא עולה עם הכד המלא, אליעזר רץ לקראתה. לא, הוא לא בא להציע לילדה הקטנה עזרה בנשיאת הכד.
להיפך: הוא מבקש ממנה להשקות אותו. ואפילו לא בצורה מנומסת... "הטי כדך ואשתה". הוא מבקש. אני רוצה לשתות ישירות מהכד שלך.
בואו נדמיין את המשך המעשה, רבקה מניחה את הכד, ומעיפה מבט על הגבר הזר שביקש ממנה. ...מאחוריו היא רואה קבוצת עבדים מטפלת בגמלים.
היא פותחת את הפה ועונה לחצוף: אתה לא מתבייש? אתה נראה בריא לגמרי, וגם העבדים שלך לא נכים... אתה רוצה לנצל ילדה קטנה בת 3 שתשאב לך?
ובכל אופן... רבקה אמרה לו, בשמחה! בוא ושתה מהכד.
עכשיו התעוררה לה בעיה, היא לא יכולה למלא מים בכד ולהביא הביתה, כי אולי הגבר המוזר הזה חולה.
מצד שני, היא לא יכולה להתחיל לרחוץ מולו את הכד. זה יבייש אותו.
מה עושים?
היא אומרת לו: שב, תנוח אני אשקה את הגמלים.
וזו הכלה המתאימה ליצחק.
זו הכלה המתאימה לביתו של אברהם אבינו שאנחנו זוכרים אותו עוד מתפלל על אנשי סדום! אפילו שלא מגיע להם.
תגובות
ואולי על זה אמרו- "אין אנשים נצלנים, יש מנוצלים, ויש כאלו שמנצלים אותם"!
תודה למשה היקר כותב המאמר. (נדמה לי שאני יודעת מי הוא)
אם נביט בנסיונו של אברהם - נסיון העקידה, נראה שגם שם, אלוקים מנסה את נכונותו של אברהם לשחוט את בנו. אך בסופו של דבר, בדקה ה-99 מלאך האלוקים אומר לאברהם "אל תשלח ידך..."
לכשעצמו הנסיון הסתיים, אברהם עמד בו בגבורה. מכאן ואילך אין סיבה לשחוט חס ושלום את יצחק.
אם כן, תתחדד השאלה, מדוע אליעזר עבד אברהם לא מסתפק באמת בנכונותה של רבקה?
אשמח לשמוע את דעתך, לי יש הסבר פשוט לעניין. הסבר הנובע מהבנת נפש האדם השמח ומלא מוטיבציה לעזור, אך לפעמים משהו מתמסמס בשלב הביצוע. (נשמע מוכר לכולנו... לא?) חשוב היה באמת לנסות את כח ההתמדה של רבקה. בנסיון החסד לא די במילים יפות.
שרשור RSS לתגובות עבור מאמר זה