לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

מדוע פרעה היה כל כך מוטרד? | הרב עזריאל יונה

"הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים" [שמות ו].

בספר ברכת מרדכי מביא את השאלה המפורסמת: מהו הקל וחומר הזה? הלא פירכא יש עליו כי בני ישראל לא שמעו מקוצר רוח ועבודה קשה ולפרעה אין לא קוצר רוח ולא עבודה קשה?

אמנם נכון הדבר כי אולי קל וחומר אחר הוא שהרי ישראל במצרים רדופי שיעבוד וגלות אין כמוהם שואפים לסיים את גלותם המרה ואם הם בכל זאת לא שמעו קל וחומר שלא ישמע פרעה.

אבל כמו כן נכון כי מפורש כתב בכתוב כי הסיבה היא קוצר רוח.

מלמדים אותנו כאן כי טרדותיהם של בני ישראל מחמת קוצר רוח ועבודה קשה כאין וכאפס הן לעומת טרדותיו של פרעה...

הקטן הוא בעינינו אדם אשר עסוק כל ימיו ולילותיו בהוכחת אלוהותו של עצמו.

להוכיח את 'לי יאורי ואני עשיתיני' [יחזקאל כט].

להוכיח כי הוא עשה את עצמו...

כי הוא הוא הבורא. ואם קיימות עובדות הסותרות אידיאולוגיה זאת המצביעות על אדם באשר הוא אדם, הלא חייבים לתכנן ולשחק את משחק התדמית עד הסוף.

הנה יוצא המימה [שמות ז],אין לך סוד שמור יותר מזה לא במצרים ולא בכל העולם.

חלילה כי אי מישהו ידעו את האמת כי הוא יוצא המימה... שכן פרעה בעצם אינו נזקק להמימה כי הלא בורא עולם הוא הפרעה הזה, היש לנו מושג איזה סבל סובל האיש, אלו יסורים, כמה עסוק הוא פרעה כמה מוטרד, אין לו רגע לא יום ולא לילה תמיד שרוי בפחד נורא שמא יתגלה כי בעצם הוא יוצא להמימה.

הקל וחומר איפוא במקומו עומד.

אם קוצר רוח של בני ישראל מונעת מהם לשמוע, מה ערך יש לקוצר רוח ועבודה קשה של כלל ישראל, לעומת קוצר רוח ועבודה קשה של פרעה.

ובעצם מי משוחרר לגמרי מטרדת התדמית?!

מי אינו קצר רוח מכך?

עדיין מתפלאים מדוע אין אוזניים לשמוע.. חייבים להיות פנויים לשמוע...

וכשהתדמית חיובית ורצויה אין עצה אלא להתרומם לקראת האדרת, להיות אמיתי תואם לתדמית. או אז לא תהא סיבה לא לטרדה ולא לקצרות רוח, והאזניים תהיינה כרויות לשמוע.

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן