מי האיש החפץ חיים? | מערכת האתר

פרשת השבוע, פרשת "מצורע" עוסקת בהמשך דיני המצורע וכיצד הוא מיטהר.

 כזכור, הצרעת באה כעונש על עוון לשון הרע. ואף זה נרמז בתוך המילה "מצורע" - "מוציא רע"


מעשה בשני יהודים ישבו זה בסמוך לזה ברכבת הנוסעת לראדין: האחד מהם ידוע ומפורסם בקרב העולם היהודי היה זה מרן ה"חפץ חיים", אשר שב אל ביתו שבראדין. ואולם, היהודי שישב לצידו, כלל לא הכיר את מראה פניו של ה"חפץ חיים", כיוון שהתגורר בעיר מרוחקת.

כדרכם של נוסעים. היושבים זה לצד חברו משך שעות רבות, נקשרה שיחה בין השנים. ובמהלך השיחה סח אותו יהודי לשכנו: "היודע אתה, נוסע אני לראדין להתברך מפי פאר דורנו, ה’חפץ חיים’!"

שכנו לספסל לא הגיב על כך.

אך הדובר המשיך: "אתה, כתושב ראדין, בודאי שמעת על הצדיק המופלא הזה, הלא כן? ואולי זכית לראותו אי פעם"...

מה הופתע האיש, בשמעו את שכנו אומר: "אין הוא צדיק כלל...הוא יהודי פשוט, ממש כמו כל היהודים".

אחוז כעס קם השכן ממקומו וקרא: "כיצד תעז לומר דברים שכאלה?"

"אמרתי לך את האמת לאמיתה", השיב לו ה"חפץ חיים", "מכיר אני היטב את ה’חפץ חיים’", הוסיף.

התשובה הזו זעזעה לחלוטין את היהודי. "חצוף שכמוך!" קרא לעבר שכנו, הלא הוא ה"חפץ חיים". ואל שאר הנוסעים בקרון הפטיר: "הראיתם מימיכם אדם עלוב שכמוהו? מעז הוא לזלזל בפאר הדור, ב’חפץ חיים’! לא, איני מסוגל לשבת ליד אדם שכזה!" קרא בשאט נפש ועזב את הקרון.

כשהגיעה הרכבת ליעדה ועצרה בבית הנתיבות אשר בראדין, מיהר האיש לרדת מהקרון בו עשה את שארית הדרך. ’אינני חפץ להתקל שוב באותו יהודי עלוב, המעז פנים נגד ה’חפץ חיים!, הרהר, ועל כן חמק חיש מהר, עזב את שטח התחנה ופנה לעבר ביתו של מרן ה"חפץ חיים".

"אבינו איננו בבית", אמרו לו בני משפחתו של ה"חפץ חיים", כשהגיע אל הבית, "הואל נא להמתין, ר’ יהודי, עוד מעט מן הסתם הוא יגיע הביתה".

נרגש וקצר רוח המתין האורח לבוא בעל הבית.

בהתרגשות הרבה לא יכול לשבת על מקומו, והלך אנה ואנה בחדר. הן עוד מעט יפגוש פנים אל פנים את גדול הדור...ליבו החיש את פעימותיו. וכשנפתחה דלת הבית ונשמע קולו של מרן ה"חפץ חיים" הלם ליבו של האיש הממתין בכל עוז...עוד רגע, עוד רגע קט ויראה את ה"חפץ חיים"...

והנה הרואות עיניו נכונה? ההוזה הוא בהקיץ? אל החדר נכנס לא אחר מאשר אותו יהודי שישב לצידו ברכבת בראשית הנסיעה, אותו יהודי שבעטיו נאלץ לעבור לקרון אחר...ויהודי זה אינו אלא בעל הבית, ה"חפץ חיים"!

ליבו של האיש החסיר פעימה. פניו חורו ולשונו דבקה לחיכו. חלפו רגעים אחדים עד אשר התאושש. או אז קרב אל ה"חפץ חיים", השפיל מבטו ואמר: "עכשיו מבין אני את הכל. אנא, רבנו, מחל נא לי על הדברים הקשים שטענתי נגדך!"

"אל תבקש ממני מחילה", נשמע קולו של ה"חפץ חיים", "נהפוך הוא: אני הוא שצריך לבקש את סליחתך, כיון שהדברים שאמרתי לך צערו אותך. ובאותה שעה למדתי דבר חשוב: ליהודי אסור לדבר לשון הרע אפילו על עצמו""... (מעשיהם של צדיקים).

Image

רבי ישראל מאיר הכהן מראדין (כגן) (ה'תקצ"ח 1838 - כ"ד באלול ה'תרצ"ג 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו.
התגורר בעיירה ראדין הסמוכה לוילנה ואף הקים שם ישיבה הידועה בשם "ישיבת ראדין" ועמד בראשה. בשנת 1873 הוציא את ספרו הראשון, "חפץ חיים", העוסק בהלכות איסור לשון הרע. התעקש שלא לקבל שכר על רבנותו ואת פרנסתו מצא בחנות מכולת שהייתה בבעלותו ובמכירת ספרו בעילום שם.

תגובות   

+2 #1 מנחם קרול 2008-06-11 17:32
בדיוק לכך התכוון קהלת כשכתב "אחוז בזה וגם מזה על תנח ידך". היה צנוע במידה אך לא יותר מידי. כשמישהו מחמיא לך ואתה מודה לו על ההמחמאות הבאת אותו לידי סיפוק ובא לידי סיפוקו בדיבר לשון הטוב.
+1 #2 יהללך זר ולא פיךדוד המלך 2009-04-20 17:56
ב"ה

יש מי שאמרו שאומרים מקצתי שבחו של אדם בפניו.

ויש שאמרו:שאין אומרים שבחו של אדם בפניו.

הצנע לכת עם ה' אלוהיך.
0 #3 אושרת 2009-04-22 03:55
מדהים כמה פאר ותמימות יש בפניו של הצדיק
0 #4 אפרופו תמים אושרת(:דוד המלך 2009-04-22 09:31
ב"ה

אזי נאמר:תמים תהיה עם ה' אלוהיך. תורת ה' תמימה ומשיבת נפש. ה' אוהב את התמימים. ואף נאמר בתהילים:האל תמים דרכו.

ואפרופו צדיק,אזי נאמר:אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה(:

אני רואה שהודעתך נכתבה בחצות הלילה,אז נכתב בתהילים:חצות לילה אקום להגיד משפטי צדקך. או מה שמוכר כתיקון חצות.

שאלוהים יברכך ואת כל עם ישראל הקדוש-אמן!

בברכה:עמית כהן :-)
0 #5 שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשוצדיק 2011-12-22 16:54
יישר כוח

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן