אל יבא בכל עת אל הקודש | בית דוד

והיתה לכם לחקת עולם, בחדש השביעי בעשור לחדש ... וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ... וכפר את מקדש הקדש ...
 
פסוקים אלה נאמרו בסוף הפרשה של עבודת יום הכיפורים, ושני דברים מפליאים כאן. קודם כל, מדוע לא נאמר מיד בתחילת הפרשה שמדובר ביום כיפור, אלא סתם "בזאת יבא אהרן אל הקדש", ורק לקראת סוף הפרשה מציינת התורה שכל זה הוא ביום כיפור. ושנית, במשך כל הפרשה מתייחסת תורה לאהרן, "דבר אל אהרן", "בזאת יבא אהרן", "והקריב אהרן", ואילו כאן נאמר "הכהן אשר ימשח אותו", כלומר כל כהן שנמשח בשמן המשחה. הלא דבר הוא !
 
בסוף ספר חכמת אדם מובא על זה תירוץ ששמע מהגאון מוילנא זצ"ל, על פי מה שמפרש במדרש בתחילת הפרשה, "אל יבא בכל עת אל הקדש ... בזאת יבא אהרן", שיכול ליכנס אימת שירצה, ובלבד שיבא בענן הקטרת ובשאר דברים האמורים כאן, וכל זה באהרן עצמו, אבל בשאר כהנים גדולים נאמר בסוף הפרשה "אחת בשנה", ולא יותר. ומעתה מובן מאד, ששני חלקים יש בפרשה זו, בתחילה מדובר על אהרן בעצמו, שהוא אינו נכנס ביום כיפור בדוקא אלא בכל עת שירצה ליכנס, ולכן לא נאמר שם שמדובר ביום כיפור, ואילו בסוף הפרשה כשנאמר "והיתה זאת לכם לחוקת עולם" מדובר על יום כיפור, שאז נכנסים גם שאר כהנים גדולים, דהיינו "אשר ימשח אותו", ולכן לא הוזכר שם "אהרן" בדוקא.
 
ומעתה מובנים שני קשיים נוספים בפרשה זו. בפסוק ה' הוזכר שיקח [מאת בני ישראל] איל לעולה, ולפי דעה אחת הוא האיל של מוספים שהוזכר גם בפרשת פנחס יחד עם שאר קרבנות המוספים. מדוע באמת הוזכר כאן, ומדוע לא הוזכרו שאר קרבנות של מוספין? לפי דברינו מובן, שכוונת התורה לומר שאיל זה מלבד שהוא חלק מהמוסף, הוא גם אחד מהקרבנות שעל אהרן להביא בבואו "בכל עת", ולאו דוקא ביום כיפור, והרי המוסף אינו נוהג אלא ביום כיפור, וכשאהרן יכנס לקה"ק באמצע השנה אינו מביא מוסף, ורק את האיל הזה עליו להביא, ולכן היה צורך לפרט אותו גם כאן .
 
ועוד, בפסוק כ"ג [אחרי שגמר את עבודת הפר ושני השעירים] נאמר "ובא אהרן אל אהל מועד [היינו שנכנס לקה"ק כדי להוציא את הכף והמחתה של קטורת], ופשט את בגדי הבד וכו' ". בפשוטו נאמר כאן שמיד לאחר גמר עבודות הפנים יוציא את הכף והמחתה ויפשוט את בגדי הלבן וילבש בגדי זהב. אך חז"ל אמרו שפסוק זה נאמר שלא על הסדר, ובאמת עליו להקריב מקודם את שאר קרבנות היום [בבגדי זהב], ורק אחר כך חוזר ולובש בגדי לבן כדי להוציא כף ומחתה. ובאמת פלא הוא, מדוע לא נאמר הפסוק במקומו הנכון ?
 
אך להנ"ל הדבר פשוט, כי כאן מדובר על מה שאהרן נכנס "בכל עת", ואז אין כאן קרבנות היום אלא פר ושני שעירים בלבד, ואחרי גמר עבודות אלה נכנס מיד להוצאת כף ומחתה, והפסוק נאמר במקומו הנכון, ורק ביום כיפור שיש כאן קרבנות המוספין שהם קודמים להוצאת כף ומחתה, יוצא שהפסוק אינו על הסדר, אבל באמת הרי לא מדובר כאן ביו"כ אלא בכל השנה, ובזה הכל יבא על מקומו בשלום .
 

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן