בין אחרי מות שני בני אהרן לתלמידי רבי עקיבא | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

פרשת השבוע הפותחת במילים 'אחרי מות שני בני אהרן', חלה תמיד בימי ספירת העומר בהם מתו עשרים וארבעה אלף תלמידיו של רבי עקיבא. נדב ואביהוא מתו ביום חנוכת המשכן ותלמידי רבי עקיבא מתו בימי ההכנה למתן תורה, הלא דבר הוא!

המגיד מודבנא ממשיל על כך את המשל הבא.

מלך גדול החליט לבנות עיר בירה גדולה מהמסד ועד הטפחות כאשר לא יהיה חסר בה דבר.

ואמנם נהנתה העיר מגינות ושדרות יפות, בניינים נאים, פרחים ועצי נוי בכל פינה. עם סיומה של הבנייה פנה המלך ליועצים ושאל אותם: האם יש משהו חסר?

אמרו לו: כן, בית חולים מפואר, וצוות מומחה.

אם תרצה ששמה של העיר ישמע למרחוק עליך לבנות בית חולים מעולה עם מיטב הציוד, ולהעמיד בראשו את הטוב שברופאי העולם.

שמע המלך לעצה ואכן השקיע כסף רב בבניית קמפוס ענק בו שכנו בנייני בית החולים, ולשם הזמין את הפרופסור המוכר והמפורסם ביותר, והעמיד אותו בראש בית החולים.

שמע בית החולים החדש פשט למרחוק וכאשר הגיע החולה הראשון והתאשפז במקום עקבו כולם אחרי הטיפול.

והנה למרבה הצער והאכזבה, הטיפול המסור לא רק שלא הועיל אלא מצבו של החולה המשיך להתדרדר, ולאחר זמן לא רב נאלץ הרופא הבכיר להתייצב מול המצלמות ולהודיע בצער רב על פטירתו של החולה הראשון.

המלך הזמין את הרופא וביקש הסברים: מה קרה פה?

אמר הרופא: אחרי הרעש הגדול של בניית בית החולים ושכירתי כרופא המפורסם בעולם ידעתי שאנשים יתחילו לזלזל בהוראות הרופאים ובאורח חיים בריא.

הם יאמרו לעצמם: בשביל מה? הלא יש פה את בית החולים הטוב בעולם?

לכן כשהגיע החולה הראשון ידעתי שמצבו קשה וחשוך תקווה אך בכוונה עשיתי עצמי כאילו אני מנסה לרפא אותו – וכמובן ללא הועיל, כדי שאנשים יבינו שאין אני יכול לחלצם מכל דבר אלא עליהם לשמור על עצמם.

מותו של החולה זעזע את האנשים שהבינו שהרופא הגדול וגם בית החולים המשוכלל אינם כל יכולים ואם הם לא ידאגו לעצמם אין מי שידאג להם.

והנמשל:

הקדוש ברוך הוא נתן לעמו את התורה שהיא תבלין ליצר הרע, אבל אם הלומד יחשוב כי רק הלימוד יעזור לו ואין הוא צריך לעבוד על מידותיו הוא טועה.

דווקא בתקופה הזו, של ההכנה למתן תורה ושל חנוכת המקדש נפטרו הקדושים נדב ואביהו [בגין עבירות שבדרגתם] ותלמידי רבי עקיבא [שלא נהגו כבוד זה בזה - בדרגתם] כדי ללמד שמידת הדין פוגעת גם באנשים גדולים ועלינו לדעת שאם לא נשמור על עצמינו מעבירות או מתיקון המידות לא יעזור רק הלימוד שלנו.