המראה נותנת את מה שמזינים לתוכה | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

בהפטרת שבת הגדול נאמר כך: "כי אני ה' לא שניתי, ואתם בני יעקב לא כליתם".

הפסוק הזה שנראה מעט סתום בקריאה ראשונה מתפרש על ידי משל.

באחד הימים הגיע כפרי אל העיר הגדולה כדי לרכוש פריט עליו שמע בכפרו רבות. מראה. אורחים מן העיר הגדולה סיפרו לכפריים הבורים, כי בחנויות הגדולות ניתן למצא סוג של זכוכית בה ניתן לראות את את תמונת המתבונן בה.

 הכפריים התקשו להאמין. עד לאותו יום, הם הכירו את בבואתם על ידי ציורים, לעיתים יפים יותר ולעיתים פחות, אך על המצאה כזו שמראה את תמונת המתבונן כמו רגע לא שמעו מעולם.

מכל מקום, הכפרי הגיע אל חנות גדולה וביקש מן המוכר לרכוש מראה. הוא הוציא את כל חסכונותיו, והמוכר הציע לו מראה גדולה וממורקת.

התבונן בה הכפרי ונטל את כספו בחמת זעם תוך כדי שהוא מפטיר:

"ידעתי שמרמים אותי, הבאת לי מראה מקולקלת. מי שניבט במראה הוא אדם מכוער, עם בגדים מלוכלכים ושיער סתור".

צחק המוכר לבורותו של הכפרי השוטה ואמר לו: סכל, המראה תישאר תמיד אותה מראה, היא בסך הכל משקפת את מה שניצב מולה. אתה מכוער, מלוכלך וסתור שיער ואת זה קיבלת, אם תתייפה, תלבש בגדים נקיים, ותסדר את שיערך תגלה שגם במראה תקבל תמונה זהה.

הנהגתו של הקב"ה אתנו כמוה כמראה. לעולם אין בה שינוי. הסיבה שבכל זאת אנו נמצאים בגלות הקשה, היא משום שאנו איננו מתנהגים כיאות, ואז נראה לנו שהקב"ה מתנהג אתנו קשה מידי, כאשר למעשה הוא מתנהג אתנו בדיוק לפי מידתינו.

זה הוא מאמר הפסוק: "ואני ה' לא שניתי", כלומר לעולם לא השתנתה הנהגתי עמכם. הסיבה שפוקדים אתכם צרות בתקופת הגלות היא משום ש"אתם בני יעקב לא כליתם" כלומר לא כליתם לקיים את המוטל עליכם מבחינת קיום המצוות.

[על פי הרב שלמה לוינשטיין].