תפילת נשים | אסתר ניסן

ליום הולדתי קבלתי מתנה: ספר תחינות בלשון הקודש.

האמת היא שכבר יש לי בבית ספר תחינות אחד, עם תחינות בסיסיות אשר שגורות בפי כל אישה ואם בישראל: תחינות ובקשות על הבעל ועל הילדים, על הבריאות ועל הפרנסה.

אבל הספר הזה, הוא הרבה יותר עבה, ומחולק לפי שערים, ביניהם: 'שער תפילת אבות' בו מופיעות תחינות להצלחת הבנים בלימוד התורה, תפילה לאריכות ימים ותפילה על ימי הזקנה, 'שער תפילות לעת צרה' בו מופיעות תפילה על החולה, תפילה להיפקד בבנים ותפילה לבריאות, ועוד ועוד, בלי גבול ובלי סוף.
התחינות עצמן מתוקות מדבש הן, וברור כשמש שהן נתחברו על ידי נשים. מתוך המילים נובעת רגשת הלב ומפכה רגש אימהי עז. גם הנטייה לפרט את הבקשה לפרטי פרטים מצביעה על כך שאישה כתבתה מתוך חום לבה.

כפי שנכתב בהקדמה לספר הזה, רוב הנשים הן עלומות שם ורק מעט מן השמות ידועים כיום.

אחת הנשים הידועות זוהי שרה בת טובים, שהייתה בעלת ייחוס רב ונצר לשושלת של תלמידי חכמים גדולים. אישה חשובה זו לא זכתה לפרי בטן, כפי שמובן מדבריה: "אני האישה שרה... חברתי תחינה זו על מנת שיהיה לי זכר אחר מותי..."

גם הרבנית ממאל, אשת ר' יצחק, אב"ד בעלז, חיברה תחינות רבות העוברות כחוט השני לאורך כל חיי האדם וסביב מעגל השנה. מה דעתכם על 'תחינת מגדל שן"? כאשר התחילו שיני בנה לצמח, העתירה האישה הצדקנית הזו (ביידיש) לפני הבורא יתברך, וכך התפללה: "אודה לך יתברך שמו על האוצר היקר, מציאה כשרה, הפנינונת שמצאתי בפיו הקטן של ילדי. אתחנן לפניך ברחמים שלא תסיר חסדך מאתנו, ותעזרני ששאר שיניו יבקעו בקלות כדי שיוכל לאכול ולהתחזק כדי ללמוד תורה ב'חדר' ושלא יאכל חס וחלילה בשיניו מאכלות אסורות".

אמא יהודיה, מגלה שן חדשה בפיו של בנה הקטן…

היא לא רצה לספר את זה מיד לכל השכונה, וגם לא מצלמת אותו מכל הכיוונים (אפילו אם הייתה לה מצלימה...)

מה היא עושה?
היא מתפללת!

תוך כדי עלעול בספר הזה, הגדוש בתחינות של אמהות יהודיות, הפציעה בי פתאום ההבנה: ככה, בדרך הזו, השיגו אמותנו הצדיקות את כל מה שהן רצו!
הן לא הקימו שדולות ולא עמותות, הן לא זעקו ברמה ולא ערכו הפגנות.

הן התפללו.
הן התפללו על הכל.

לפי התחינות מתברר כי הן לא היססו לבקש כל מה שעלה על ליבן, בלי חשבון. הן שפכו את לבן ממש כמו שילדה באה לאביה הרחום, ללא פחד, ללא מורא, מתוך ביטחון עצום כי אבא ידאג לה וייתן לה את כל מה שהיא צריכה, כי אבא יעשה הכל כדי שיהיה לה טוב.

הן ביקשו הרבה על עצמן ועל משפחתן הקרובה, אבל גם על כלל העם כולו. הן התחננו לפני השם שינהג עם ישראל לפנים משורת הדין וביקשו על עם ישראל שלא יחטאו ושיחזרו בתשובה. הן העתירו בעד החולים ובעד העניים. הן התפללו על הבחורים והבחורות שיזכו להקים בתים נאמנים בישראל, ועל חכמי ישראל שיצליחו לשקוד על לימודם באין מפריע...

ככה הן שינו את העולם, ובזכות התפילות הללו, אין לי ספק, אנו מתקיימים עד ימינו אלה.

הרה"ג ר' יצחק זילברשטיין, כותב בהסכמתו לספר: "ספר התחינות הוא אוצר בלום של תחינות ובקשות ששפכו אימותנו לבם לפני בוראנו. ומי יודע כמה גזרות קשות מנעו בתפילת תחינות אלו... הדברים מתוקים וערבים ושובי לב".

וכך, תוך כדי עלעול בספר הזה, עלו בי הרהורים...

האם אנחנו, נשים ואימהות יהודיות, משתמשות מספיק בכוח האדיר הזה, כוח התפילה שלנו, או שמא...?

ואז נזכרתי באמרה שקראתי בספר הנפלא: "פנינים מבית אמא", בו ליקטה הגברת רחל רוזמרין, מורה ומרצה, אמרות מחנכות ופתגמים מחכימים לבית היהודי, שהיו שגורות בפי אמה, הרבנית חיה פריידא סנקביץ ז"ל.

וגם פה אנחנו חוזרים לדמות האם היהודיה. כי כמו אמה של גברת רוזמרין, כך אימהות יהודיות בכל דורות ישראל, השכילו להביא תורת חיים אל תוך ביתן פנימה, אל בין שבילי המציאות היומיומית.

האמרה אליה התכוונתי היא זו: "א מאמע דארף בעטן" – ראוי לאם להעתיר.

כלומר:  כאשר מעתירה האם על צרכי ביתה מלבה החם והרגיש, קרובות תפילותיה להיענות לפני הקדוש ברוך הוא. ראוי לה על כן שתתעצם בתפילתה.
וכל מילה – פנינה.

אכן, נשים יקרות, נשק רב עוצמה מצוי בידנו, הבה ננצלו!

ואם נראה לנו שפעם היו הנשים צדקניות במיוחד ועל כן נתקבלה תפילתן, הרי לא היא.

האישה היהודיה, בפנימיותה, נותרה אותה אישה. אולי נשתנה התפאורה, אבל התוך הוא אותו תוך חם ורגיש ומייחל. צריכות אנו פשוט ליטול אומנות אימותנו בידנו,  ולהתפלל.

ותפילה לא שבה ריקם!

במכתב 'מכתבים למערכת' באחד מעיתוני היהדות החרדית, הובעה מחאה על משפט שנכתב באחת הכתבות בעיתון: "התפילות לא נענו". "לכל תפילה יש השפעה", גרס כותב המכתב. "אין תפילות שלא נענות. התפילות – נענות הן בכל מקרה, אם אכן תפילות אמת הן ובוקעות מן הלב. אך הצורה בה הן נענות תלויה אך ורק ברצונו של השם יתברך, ולא תמיד אנחנו רואים ומבינים זאת במבטנו הצר".

אבל אני בטוחה שכולנו זוכרים מקרים רבים ללא ספור, בהם חפצנו במשהו, חפצנו בו מאד, התפללנו מעומק הלב על כך, ונעננו.
בואו נשתמש בכוח התפילה שלנו, נעתיר בעד עצמנו ובעד כלל ישראל, ובזכות התפילה – ניוושע!

חברותא

פרשת השבוע: דברים, בין המצרים

הרב אורי זוהר על חברותא

מה זה "חברותא"

"חברותא טלפונית" היא שירות ללא מטרות רווח, שמקשר בין גברים חילונים לחרדים, ובין נשים חילוניות לחרדיות, ומאפשרת לקבוע זמן איכות משותף קבוע, לשיחה ולימוד דרך הטלפון.

בבית, בקפיטריה, בדרך לבסיס או ללימודים, בזמן שלך ובפרטיות של הטלפון שלך, תוכל לשוחח ולדון על כל מה שמעניין אותך בעולם היהודי: שבת, חגים, כשרות, שידוכים וחינוך הילדים, כמו גם שאלת גיוס לצה"ל או הדרת נשים.

בשעה השבועית הקבועה שלכם תוכלו ללמוד ולהעמיק בנושאים שמעניינים אותך, או פשוט לשוחח (וגם להתווכח לפעמים wink). ה"חברותא הטלפונית" שלך ישמח לענות לך כמיטב יכולתו ובמלוא הרצינות, ולא להשאיר לך אף שאלה ללא מענה.

 

האם ה"חברותא הטלפונית" הוא מעין רב?
ממש לא. מדובר באנשים כמוני וכמוך, שיש להם ידע רב ביהדות ועניין לחלוק אותו גם איתך. ולא, "החברותא הטלפונית" לא מקבל תשלום עבור הזמן שלו וגם לא מחזיר אותך בתשובה, הוא פשוט רוצה ממש כמוך, לצמצם קצת את הפער בין דתיים לחילונים.

רק על מנת לסבר את האוזן נספר, כי מאות אנשים ונשים שהכירו דרך "חברותא טלפונית", הפכו לידידים טובים, הכירו את המשפחות ואורח החיים השונה, השתתפו בשמחות וממשיכים להיות בקשר לבבי וחם עד היום.

ובמקרה שאין ביניכם "כימיה" מה עושים? אין שום בעיה, במאגר שלנו קיימים מאות חברותות טלפוניות נוספות, אחד מהם ודאי יתאים לך.

הצטרף כבר עכשיו ל"חברותא" הטלפונית שלנו, מלא את הפרטים כאן בטופס ונציג שלנו ישמח לחזור אליך לשיחה קצרה, על מנת להבין את הסגנון והבקשות שלך ולהתאים לך חברותא כלבבך.

ממתינים לך ממש מעבר לקו...


"חברותא"
לומדים להכיר

קצת פרסומים עלינו