משיח, בשביל מה? | יעקב קב

• הדפסה
• דואל

בפרק הקודם, ירושה רוחנית, התחלנו להתבונן בשאלה מדוע אנחנו יורשים את "בעיות" העבר, מה השייכות שלנו לחטא אדם הראשון. מאידך אנחנו מנסים להבין את הנקודה שכל אחד ואחד מאיתנו נבחר להיות עם סגולה, למרות שלא עברנו "מכרז אישי".

לפני שנתחיל לחפור בשאלות כמו למה נברא העולם, ברצוני להוסיף לדיון נקודה נוספת - כבדת משקל.

משיח, בשביל מה ?

שאלה זו, קשורה בעיקר הי"ב של עיקרי האמונה (שכתב הרמב"ם), שהיא האמונה בביאת המשיח. התפיסה הרווחת אצלנו ביחס לאמונה בביאת המשיח היא ציפיה תמידית למצב שבו נגאל מהצרות והיסורים שלנו. אנו מניחים כי המשיח שיבוא יפתור לנו את הבעיות.

ואולם, לנוכח רוב האכזבות והמחיר שהם גבו, ניתן לתהות האם האמונה בביאת המשיח איננה סוג של אמונה נאיבית, והאם כבני אדם בוגרים האמונים על חנוך בסביבה מערבית, עלינו לתלות את ציפיותינו בעתיד במקום להתמקד ולקחת אחריות על ההווה.

בדיחה יהודית עתיקה מספרת על יהודי כפרי, תמים, שהקשיב בשקיקה לדרשתו של הרב המתאר איך אוטוטו בא המשיח, ומעלה את כל היהודים לארץ ישראל, שכמובן עולה ופורחת. אותו יהודי בא לביתו ובהתלהבות הוא מתאר לאשתו את הדרשה, עם כל התיאורים המפורטים כמה טוב יהיה בארץ ישראל. האישה שומעת אבל משהו לא נשמע לה. היא שואלת אותו מה רע כאן? עד שהסתדרנו עם הפריץ המקומי, עם הבית, העגלה, חלקת אדמה קטנה. עכשיו נעזוב הכל ונלך לארץ לא נודעת? אומר לה בעלה, וכי אינך יודעת, הגויים שסביבנו רוחשים רע, כעת אנחנו מסתדרים, אבל מה ילד יום. ואז מבקשת האישה, אולי תנסה לשכנע את הרב שהמשיח יקח את הגויים לארץ ישראל, ויעזוב אותנו כאן?...

ומכיוון אחר נשאל עפ"י מה שאמרו חז"ל על הפסוק בקהלת: "אלו ימים שאין לי בהם חפץ", אלו הם ימות המשיח שאין בהם זכות או חובה. כלומר שימות המשיח יהיו ימים פחות "שווים" - לא ניתן לצבור בהם זכות או חובה. משמע, לפי חז"ל, שהציפיה בערגה לעתיד מזהיר יותר אין לה לכאורה על מה להתבסס.

בפרק הבא, נתחיל לעסוק בשאלת המפתח להבנת כל העניין. והיא, לאיזו מטרה ברא האלוקים את כל הבריאה?