גבורים ביד חלשים | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

בתפילת על הניסים אנו אומרים בין היתר: "מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים". תיאור זה מיטיב לבטא את הנס הגדול שארע לחשמונאים, כיצד האימפריה היוונית הובסה בידי קומץ יהודים הדבקים בה' ובתורתו.

אולם נשאלת השאלה, איך מלכתחילה הלכו אותם מעט יהודים להילחם נגד ממלכה כה גדולה, איך הם חשבו לנצח? שאלה זו מקבלת משנה תוקף כאשר נזכרים בהלכה הקובעת כי 'אין לסמוך על הנס', ואם כן על מה סמכו כן החשמונאים? נתאר נא לעצמינו אומה קטנה [בלגיה או לוקסמבורג] מבקשת להילחם בארצות הברית ופותחת בהתגרות מכוונת כנגדה, האם יהיה אי מי שיחשוב אותם לברי דעת? הלא זו התאבדות כמעט וודאית?

מסביר הרב אליהו שלזינגר רב שכונת גילה בירושלים: בפרשת וישב הנקראת לפני חנוכה כתוב 'וישב יעקב בארץ מגורי אביו'. פסוק זה נסמך לסוף הפרשה הקודמת בה כתוב "אלה אלופי בני עשו וכו'". דורשים חז"ל, שיעקב ראה את אלופי עשיו ונתיירא כיצד ניתן לעמוד בפני אלה? משל למה הדבר דומה לגמלים הטעונים בפשתן רב והנפח תמה כיצד ניתן להכניס את כל הפשתן הזה לחנות. עמד שם פיקח אחד ואמר לו 'ניצוץ אחד יוצא מן המפוח שלך ומכלה את כל הפשתן', כך גם אמר הקב"ה ליעקב: גץ אחד שלך, ישרוף את כל אלופי עשיו כשהכוונה היא ליוסף הצדיק.

הרעיון העומד מאחורי מדרש זה הוא, שהכח הפיסי עשוי לימס ולהתכלות אל מול כח רוחני אדיר. כאשר באה קבוצה עם רעיון, עם אידיאה בלתי מתפשרת, עם היסטוריה מוצקה, אין כל כח בעולם שיכול לה. בהיסטוריה של המין האנושי אנו עדים ללא מעט מלחמות בין עמים בהם התקוממות קטנה של אנשים חדורי אמביציה ורעיון הביסה צבאות חזקים ומודרניים. האש שבערה בקבוצה הקטנה שמוכנה היתה למסור את נפשה עבור הרעיון, חזק היה יותר מכל טקטיקה מלחמתית, או כלי נשק מודרני להשמדה המונית.

החשמונאים יצאו להילחם ביוונים לא כדי להשיג עוד פיסת אדמה, או כדי לשמור על כבודם. הם נלחמו עבור רעיון שעבורו היו מוכנים למסור את נפשם. תורת ישראל, עם ישראל, ונצח ישראל פיעמו בקרבם והם לא יכלו לקבל את העובדה כי התרבות ההלניסטית תכחיד את התרבות היהודית. כאשר יוצאים להילחם על בסיס רעיון כזה, אין זה נחשב בגדר 'נס' שעליו אסור לסמוך, אלא להיפך, כהנהגה אותה טבע הבורא בעולם.