בכל שנה בימי החנוכה חוגגים אנו ניצחון המכבים על היוונים.

אולי כדאי, לשם גיוון, לשנות את המבט. להסתכל מן הצד של היוונים. לסקור מנקודת מבטם את המאורעות שארעו.

הממלכה היוונית פרסה את שלטונה על כל העולם העתיק אבל בניגוד לחיתים, לאשורים, לבבלים ולפרסים, הם לא היו כובשים בלבד, הם הביאו עמם בשורה, קידמה, את אור ההשכלה.

בתחומי האומנות, יוון היא שם נרדף לקלאסיקה: בפיסול, בציור, שירת הומרוס, המחזאות של סופוקלס, הנאומים של דמוסטנס.

בתחומי המדע, המצאותיו של ארכימדס, המשפטים של פיתאגורס, ומעל הכל בתחומי הרוח. הפילוספיה היוונית: סוקראטס, אריסטו, אפלטון,דיוגנס. אנשים שחשבו על כל דבר, הגו דעות על כל דבר, מהו האדם, ייעודו ואושרו. מהי הבריאה ותכליתה, מהו מסלול הכוכבים במרום, מהו הרכב המתכות. מדוע המים ניגרים והברזל מוצק, מדוע המים מתאדים והברזל ניתך, כזו היתה התרבות שכבשה את העולם. זה היה המטען התרבותי שהיא נשאה עמה. אין פלא בכך שכל העמים קיבלו את עליונותה ומרותה של התרבות החדשה ובשורתה. אך לא, לא כולם!

 

כולם – מלבד עם אחד קטן, בהרי יהודה. עם שאמר ליוונים: לא, תודה. אין לנו צורך בתרבותכם, אין לנו חפץ בבשורתכם. לנו יש תורה, לנו יש מצוות. דרך חיים, עשו לנו טובה, והניחונו לנפשנו.

היוונים לא האמינו למשמע אוזנם. "מורדי אור", הם קראו ליהודים. "חשוכים", "שונאי קידמה". הם החליטו לכפות את תרבותם סגרו את הישיבות ותלמודי תורה, אסרו על קיום המצוות, הפכו את בית המקדש לבית עבודת אלילים תצילנה האוזניים, בנו גינמסיות, הקימו אצטדיונים, ערכו אולימפיאדות ונשפים, והיהודים המוזרים – מתעקשים. מתעקשים לדבוק במסורת אבות, מוכנים למות על אמונתם. וכאשר כלו כל הקיצים - יצאו למלחמה!.

היוונים אינם מבינים. מילא המפלה הניצחת שהם ספגו, אבל מדוע הרימו היהודים את נס המרד מה היה חסר להם? מדוע הם דחו את אור ההשכלה את הפילוספיה והתרבות הנאורה?

היוונים היו משתוממים שבעתים, אילו היו היוונים יודעים מה היהודים חושבים עליהם ועל תרבותם, אילו היו יודעים מה אומר עליהם המדרש . "והארץ היתה תוהו ובבוהו וחושך על פני תהום, חושך – זו תרבות יוון".

הם היו מזדעקים ואומרים: "אנחנו – חושך?! אתם חשוכים! אנחנו מפיצי האור! אנחנו האנשים החושבים ואתם מצייתים באופן עיוור למצוות ולחוקים!".

ואנחנו – מחייכים לטיפשותם, ומשתוממים על חוצפתם. חוצפתם של אנשים החושבים שהם יכולים בשכלם הקטן להבין את היקום ומשמעותו, ייעודו ומטרתו. טיפשותם של אנשים המתיימרים להבין הכל.

משל למה הדבר דומה, לאווירון הטס מעל לאוקיינוס, הטייס יושב על כסאו, ומביט בהמון השעונים, לוחץ על כפתורים ומתגים, מסיט מנופים, ושומר על קשר אלחוטי עם תחנת הבקרה, לפתע נכנס אדם ומתעניין: הגד לי מה אתה עושה שם? והטייס מסביר באורך רוח: כאשר המחוג הזה יורד, יש ללחוץ על המתג הזה, כאשר המנורה הזאת מהבהבת יש להסיט את המנוף הזה. כשנשמע צפצוף צריכים ללחוץ מיד על הכפתור הזה. אומר לו האיש : אתה סתם "מרובע" הדריכו אותך ואתה עושה כמו תוכי. צריך לחשוב לבד! שעון שאני לא מבין על מה הוא מורה – אינו קיים בשבילי! כפתור שאני לא יודע מה הוא מפעיל – אני מתעלם ממנו! זוז – ותן לי לנווט את המטוס!

אז מי העיוור, ואצל מי האור? אצל הטייס המיומן הממלא אחר ההוראות – או אצל זה שמנסה "להבין בשכלו"?