למה מת האיש שביקש להתחתן עם בתו של רב? חלק ב | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

למה מת האיש שביקש להתחתן עם בתו של רב? חלק ב

מסכת יבמות דף מה, א.

דההוא דאתא לקמיה דרב [הגיע אדם לפני רב] אמר ליה: עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל מהו? [כלומר האם מותר לילד הנולד מאב גוי ואם יהודייה להתחתן עם אשה יהודייה], אמר לו: הולד כשר. אמר ליה: הב לי ברתך [אמר האיש שהיה בן לזוג כזה לרב: תן לי את בתך לאשה]. לא יהיבנא לך [רב סירב לתת לו את בתו]. אמר שימי בר חייא לרב: אמרי אינשי גמלא במדי, אקבא רקדא, הא קבא והא גמלא והא מדי - ולא רקדא [כלומר במדי כשרוצים לאדם כי הוא מגזים בדבריו אומרים לו: אתה אומר שניתן להרקיד גמל בתוך כלי קטן, בא תנסה! הנה הגמל והנה הכלי... כך אמר שימי לרב: אתה אומר שבן הנולד מגוי וישראלית רשאי להינשא ליהודייה, אבל אתה בעצמך לא מוכן לתת לו  את בתך, הדבר מוכיח שלא התכוונת באמת לפסוק להיתר, אלא אמרת את דבריך בדרך גוזמא]. אמר לו: אי ניהוי כיהושע בן נון לא יהיבנא ליה ברתי [אמר לו רב: גם אם היה האיש הזה גדול וצדיק כמו יהושע בן נון לא אתן לו את ביתי. כלומר, אין לי בעייה עם האיש הזה פרסונלית אלא אינני רוצה שבתי תתחתן עם אדם בעל ייחוס כזה]. אמר לו: אי הוה כיהושע בן נון אי מר לא יהיב ליה אחריני יהבי ליה האי, אי מר לא יהיב ליה אחריני לא יהבי ליה [אמר לו שימי: אם הוא היה כיהושע בן נון, אזי הוא היה מוצא אשה גם אם כבודו לא היה נותן לו את בתו. כעת שהוא אינו כיהושע בן נון, הרי שאם כבודו לא ישיא לו את בתו – איש לא יקח אותו]. לא הוה קאזיל מקמיה [האיש התעקש, המשיך לבקש מרב את בתו, ולא הסכים ללכת] יהיב ביה עיניה ושכיב [נתן בו רב את עיניו – ומת].

סיומו של הסיפור מעלה תחושת אי נוחות קשה: האיש שהטריד את רב וביקש את בתו, לא היה כפי הנראה אדם מנומס במיוחד. הוא לא הבין או לא רצה להבין כי רב מסרב לתת לו את בתו. והמשיך להציק לרב. ועם זאת, האם זה העונש שמגיע לו, מוות? רק בגלל שהוא רוצה להתחתן עם בתו של רב?

בשבוע הקודם הצענו פירוש אחד שתיאר את המבוכה הקשה שפשתה בעם בעקבות שאלת נישואי תערובת והתבוללות. בגליון זה, אבקש להציג פירוש נוסף אותו מצאתי בספרו של הרב חנוך גבהרד -  'שיעורים בהגדות חז"ל' המבוסס על רבנו יוסף חיים מבאגדד.

פעמים רבות מצאנו שישנם טעויות שאדם משלם עליהם בחייו, לא בתור עונש, אלא שעל ידי מעשה מסויים הוא בעצמו קובע את מעמדו ומבטל את סיבת חייו. משל לאדם שטייל על גג הבית, מעד ומת, ודאי שחסר זהירות זה אינו מחייב אותו בעונש מוות, אך המוות במקרה זה אינו עונש אלא תוצאה של מעשהו הבלתי זהיר.

האיש שהתעקש לישא את בתו של רב, התריס כלפי בית הדין והפריע למהלך התקין של מסירת ההלכה. אם היה האיש ממשיך לעמוד ולדרוש את בתו של רב, היתה השמועה נפוצה כי רב סירב להשיא לו את בתו, ותוקף ההלכה של רב שהולד במקרה כזה כן כשר, היתה נפגע [שהרי רב עצמו מסרב].

אדם כזה שחרט על דגלו מאבק נגד רבנים ודיינים, ובעצם נגד שמירת החוק וניהולה התקין של החברה הוכיח שהוא אינו מועיל לחברה אלא טפיל שלה, וממילא הוא בעצמו מבטל את סיבת חייו.

הרב גבהרד מוסיף כי אותו בן גויים לא רק שהפריע למהלך התקין של בית הדין, הוא אף הוכיח אופי תלותי, וגילה כי הוא אינו מסוגל לקחת אחריות על חייו. הוא אינו מסוגל לקבל את הסירוב וממשיך לחתור אל המטרה הדמיונית שהציב לעצמו.

אדם שאינו מסוגל ליטול אחריות על חייו, שלא יתמה מדוע חייו חסרי הטעם נלקחים ממנו.