שבטי י –ה - כולם גיבורים, כולם קדושים | עלון בית דוד

ויתנכלו אותו להמיתו (יח,לז)
מי שלומד את פרשת מכירת יוסף, ומתבונן במה שנעשה כאן, נקלע בעל כרחו למבוך ללא מוצא. מצד אחד, ברור שמצד אחי יוסף נעשה כאן חטא, והרי הם בעצמם התוודו על כך מאוחר יותר, באמרם: "אבל אשמים אנחנו", וכשיוסף נתוודע להם "נבהלו מפניו, כי לא יכלו לענות אותו". ומאידך, הרי ברור שלא היו אלה אנשים רגילים, אלה היו השבטים - הם היוו את היסוד של כלל ישראל, עליהם שרתה השכינה. כיצד יתכן אפילו להעלות על הדעת, לייחס להם חטא נוראי שכזה?
 
בטרם נדון על גוף המעשה, נבהיר נקודה חשובה. מכירת יוסף לא נעשתה מתוך כעס, אחי יוסף לא עשו את מעשיהם מתוך דחף של יצרים, אלא אדרבה - מתוך צלילות הדעת ועל פי חשבון מדוקדק, שאכן כך מחייבת שורת הדין. מי שמתעלל ברעהו מתוך שנאה, ומתוך התגברות רגשי נקמה, חזקה עליו שאחר המעשה יתחרט על פזיזותו. ואילו אחי יוסף, מה עשו אחרי שהשליכו את אחיהם אל הבור? "וישבו לאכל לחם"!! איך ניתן להבין זאת? מנין שאבו את העוז, להתיישב ולאכול את סעודתם, בעוד שאחיהם מושלך בבור ? אין שום דרך להבין אותם, רק זה: הם היו שלמים עם עצמם, משום שהיו בטוחים ומשוכנעים, שכל מה שעשו - מתחילה ועד סוף - נעשה על פי שורת הדין, על פי צוויי התורה !
 
וראה עד היכן הדברים מגיעים. ארבע עשרה שנה אחרי כן, נקלעו האחים לצרה בעקבות עלילותיו של יוסף. הם הבינו מיד, שצרה זו הובאה עליהם מן השמים בגלל חטאם במכירת יוסף. האם הכו על חטא ואמרו: "טעינו ? " לא ולא! מה אמרו שם? "אבל אשמים אנחנו, ...בהתחננו אלינו ולא שמענו"! היינו צריכים לרחם עליו, לפנים משורת הדין. אבל חוץ מזה - לא מצאו שום דופי בהתנהגותם .
 
ולכן, גם אם האמת היא שטעו - הרי אין כאן רוע לב ח"ו, אין כאן ענין של רשעות. יש כאן ויכוח הלכתי, האם יוסף חייב מיתה. יש בזה שני צדדים, כמו בכל נדון הלכתי, וההכרעה בין שני הצדדים אינה פשוטה כלל וכלל. הם טעו בהכרעת הדין; וטעות זו נחשבה להם כחטא, משום שהיא נבעה מנטיית הלב, שגרמה להם לדון מתוך דעה מוקדמת. היתה זו נטיה שאינה נראית לעין, משהו שבמשהו, אבל היא היתה קיימת, ולאנשים שכמותם גם סטיה של "כחוט השערה" נחשבת כחטא... כך עלינו להתייחס לפרשת מכירת יוסף.
 
מה היה הנימוק שהצדיק - לפי הבנתם - את המעשה שעשו? 
 
במלה אחת בפרשה, טמון המפתח להבנת הענין. "ויתנכלו אותו להמיתו". פירוש הדבר: יוסף הצטייר להם כמי שבא להתנכל להם... הם החליטו מראש, עוד לפני שיוסף הספיק להתקרב אליהם, שכל מטרת בואו היא להרע להם, למצא עלילה נגדם, להבאיש את ריחם בעיני אביהם, כדי שיקלל אותם וידחה אותם מעל פניו. ואם כן - פקוח נפש יש כאן! הבא להרגך, השכם להרגו ...
 
ברם, מנין להם באמת לחשוב כך על יוסף? וכי לא יתכן שבא פשוט לדרוש בשלומם? כאן עלינו לעבור על כל השתלשלות הפרשה מתחילתה, כדי להבין על מה התבסס החשש של אחי יוסף.
 
"ויבא יוסף את דיבתם רעה". אין ספק, שכל מלה שדיבר יוסף הצדיק היתה כדת וכדין. בסך הכל התכוין רק לתועלת הענין. אבל דבוריו העכירו את היחסים בינו לבין אחיו. הם הביטו עליו בעין חושדת. עדיין לא שנאו אותו, אבל הגרעין נזרע. אוירה של קרירות השתררה ביניהם.
 
בשלב זה אירע דבר נוסף. יעקב העניק ליוסף כתונת פסים.
האחים קינאו בו - בודאי לא על מה שקיבל מאביו מתנה נאה. כתונת הפסים לא היתה סתם מתנה - היא היתה סמל. יעקב אבינו רצה להכתיר אותו לראשון בין האחים, כיון שלפי דעתו הוא היה זה שראוי לכך. כאות לכך הלבישו בבגד מלכותי, בלבוש המשרה סמכותיות. אולם, האחים חשבו אחרת, הם ראו בו אדם מתיהר, שאינו ראוי לאיצטלה של מנהיג. בעקבות זאת, הפכה הקרירות - לשנאה.
 
שיחה ידידותית כבר לא היתה אפשרית ביניהם - "ולא יכלו דברו לשלום". וכאשר סיפר להם את החלומות, ועוד ביקש שיקחו אותם לתשומת לב ("שמעו נא") - היו בטוחים, שכל מגמתו היתה - להיות היורש הבלעדי של מורשת יעקב. האחים ידעו, שכלל ישראל לא יבנה על ידי יחיד, אלא על ידי י"ב שבטי יה. בנינו של כלל ישראל נמצא, איפא, בסכנה !
 
אין פלא, לאור כל זה, שכאשר נראה יוסף מרחוק בשדות דותן, נתקפו האחים בחרדה. לשם מה הטריח יוסף את עצמו כל כך - מבאר שבע עד שכם? לביקור של ידידות? לא יעלה על הדעת!... לא היה להם שום הסבר אחר, אלא שבא לבצע את אשר - בדמיונם - זמם. ולכן החליטו את ההחלטה הגורלית - אין דרך אחרת להציל את כלל ישראל, אלא על ידי סילוקו של יוסף !
 
(ע"פ ר"ע מספורנו) 

חברותא

פרשת השבוע

  • ברכת האילנות

      יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתעלינו בשמחה לארצנו, ותטענו בגבולנו, ושם נקיים...

  • חידון ניסן

    חידון ניסן   קל בינוני חודש המלכים את דם קורבנו... על המזבח במדבר זה קיבלו התורה איש...

  • איך הברכות מברכות את בעליהן?

    "אמר רבי לוי: ברכות מברכות את בעליהן וקללות מקללות את בעליהן, אבן שלמה וצדק יהיה לך...

  • מדוע נברא היתוש קודם לאדם?

    אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם, אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו...

  • "יהיה בסדר"??

    אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת, והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג, ב)...

הרב אורי זוהר על חברותא

מה זה "חברותא"

"חברותא טלפונית" היא שירות ללא מטרות רווח, שמקשר בין גברים חילונים לחרדים, ובין נשים חילוניות לחרדיות, ומאפשרת לקבוע זמן איכות משותף קבוע, לשיחה ולימוד דרך הטלפון.

בבית, בקפיטריה, בדרך לבסיס או ללימודים, בזמן שלך ובפרטיות של הטלפון שלך, תוכל לשוחח ולדון על כל מה שמעניין אותך בעולם היהודי: שבת, חגים, כשרות, שידוכים וחינוך הילדים, כמו גם שאלת גיוס לצה"ל או הדרת נשים.

בשעה השבועית הקבועה שלכם תוכלו ללמוד ולהעמיק בנושאים שמעניינים אותך, או פשוט לשוחח (וגם להתווכח לפעמים wink). ה"חברותא הטלפונית" שלך ישמח לענות לך כמיטב יכולתו ובמלוא הרצינות, ולא להשאיר לך אף שאלה ללא מענה.

 

האם ה"חברותא הטלפונית" הוא מעין רב?
ממש לא. מדובר באנשים כמוני וכמוך, שיש להם ידע רב ביהדות ועניין לחלוק אותו גם איתך. ולא, "החברותא הטלפונית" לא מקבל תשלום עבור הזמן שלו וגם לא מחזיר אותך בתשובה, הוא פשוט רוצה ממש כמוך, לצמצם קצת את הפער בין דתיים לחילונים.

רק על מנת לסבר את האוזן נספר, כי מאות אנשים ונשים שהכירו דרך "חברותא טלפונית", הפכו לידידים טובים, הכירו את המשפחות ואורח החיים השונה, השתתפו בשמחות וממשיכים להיות בקשר לבבי וחם עד היום.

ובמקרה שאין ביניכם "כימיה" מה עושים? אין שום בעיה, במאגר שלנו קיימים מאות חברותות טלפוניות נוספות, אחד מהם ודאי יתאים לך.

הצטרף כבר עכשיו ל"חברותא" הטלפונית שלנו, מלא את הפרטים כאן בטופס ונציג שלנו ישמח לחזור אליך לשיחה קצרה, על מנת להבין את הסגנון והבקשות שלך ולהתאים לך חברותא כלבבך.

ממתינים לך ממש מעבר לקו...


"חברותא"
לומדים להכיר

קצת פרסומים עלינו