סוד הקרינה | הרב שמואל חסידה

פתאום תשתרר דממה, מעיקה, כבדה. הנוכחים יטו אוזן לקלוט כל מילה. המספר בקול נמוך, ילחש את הפסוקים, כמו על כרחו, כממו בלי חשק. במבוכה, בפנים מסמיקות, כאילו המדובר בסיפור טרי.

בכל המשפחות, לכל האנשים, יש איזה סיפור שלא נעים להזכר בו. פרק עגום בביוגרפיה, כתם באלבום, אבל זו המציאות, אין להתעלם. לאזנינו הכרויות, יתגלה טפח מן "הפרשה", מן האירוע המביש, המכונה "חטא העגל", השבת, בבית הכנסת, לכל מי שמעוניין לשמוע.


*

 

יש עוד כמה "כתמים" באלבום ההיסטורי, אך זה הגדול, המעליב שבכולם. עד היום, לא ברור כיצד הוא הצליח להתרחש. כמעט בתוך ירח הדבש, ארבעים יום בלבד, מהרגע היפה ביותר של ההיסטוריה היהודית (מעמד הר סיני). מאז נקודת השיא, בסיפור האהבה הגדול שבין האומה לאלוקיה - התחוללה הבגידה...
שלושת אלפי איש, שילמו עליה בחייהם. אך האומה כולה, מליונים, הסמיקה, הורידה את הראש - מחרפה. לא על שכרעו ברך, לעגל, לא על שחוללו לפניו במחולות, לא על השתתפות אקטיבית במעשה התועבה. (אלה שנטלו חלק אקטיבי - לא הספיקו להסמיק, באותו יום הומתו). אלא, על שדבר כזה יכול היה לקרות.
שלושת אלפי חוטאים, זהו מיעוט בעם. מיעוט מבוטל. אבל, די במיעוט כזה, להצביע, שהאומה כולה - חולה. המיעוט הוא האינדיקטור. המשקף את חולשת הרוב. בו מופיעים ומתאבחנים הסימפטומים של הנגע כולו. המיעוט הפגיע, המזהיר שמנגנון החיסון הטבעי של הגוף - לקוי.
שלושת אלפי איש - וקולו המהדהד של "הרופא": "לך רד כי שיחת עמך", באזניו הנדהמות של משה. לך משה, רד מן השמים. רד מגדולתך, "לא נתתי לך גדולה - אלא בשביל ישראל". (רש"י עפ"י התלמוד, ברכות לב). אני יודע, אתה בעיצומה של שליחות גדולה מטעם האומה. אתה "נושא ונותן" על "דברים גדולים וחשובים". ראשך בעננים, בעיותיך חשובות. אבל עתה, לך רד. הפסק כל פעילות. חזור לבסיס. מגיפה אוכלת בעמך, והניגפים זקוקים למנהיג. למישהו גדול שיטפל ב"פצע הקטן".

*

 

ההמשך מרתק, לא פחות. כאן שוב מתגלה המנהיג, במלוא קומתו. נחשף רובד מאישיותו ומסגולותיו של משה. הוא שומע את קולו הנורא של אלוקים, האומר: "ועתה הניחה לי, ויחר אפי בהם, ואכלם, ואעשה אותך לגוי גדול". ומשלושת חלקי הפסוק, הוא אינו מת מן האימה שמטילים המילים "ויחר אפי בהם, ואכלם", הוא אינו נכנע לפיתוי של "ואעשה אותך לגוי גדול", אזנו הרגישה קולטת את המילים "הניחה לי". הוא חש פתאום כי המושכות הם בידיו. כי יש לו אפשרות "לא להניח". (רש"י)
והוא אינו מניח.
מבטן האדמה, הוא שולף את מיטב הנימוקים, לחפות על מעשה הבגידה. הוא מזכיר את "הילדות הקשה" של העם הזה בחיק ארץ האלילים והתועבות - מצרים: למה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת "מארץ מצרים". (עפ"י שמות רבה, מג ה). הוא מציין את חילול השם הגדול שיתהווה מהשמדת העם היהודי: "למה יאמרו מצרים" (עיין רמב"ן, דברים לב כז). הוא מעלה את הזכויות ההיסטוריות של ההורים, אבות האומה: "זכור לאברהם ליצחק ולישראל". וה' נענה: "וינחם ה' על הרעה".
בכך לא די.
אחר רדתו אל העם. אחר שבירת הלוחות המסמלות שאין שום משמעות לסמלים המקודשים, כאשר השורש רקוב, והרקבון פושה (עיין "משך חכמה"). הוא מבצע את הניתוח החד והמכאיב, שבו נכרת האבר הנגוע המאיים על בריאות העם כולו. ואחר כך הא שוב עולה למרומים. מדוע?
 
*

 

מקומו בהיסטוריה כבר מובטח. הוא הסיר את איום ההשמדה מעל ראש העם. (ה' כבר ניחם על הרעה). אבות לבנים יספרו על גדולתו, על מעשיו ועל מסירותו. ומשה העניו מכל אדם, יודע זאת. הוא מבין גם את משקלה של תופעה זו ב"זהב", ואת ערכה כ"קלף".

הוא אינו מסתפק ב"נחמה". לא די בהסרת גזירת ההשמדה. הוא חותר ליותר. הוא רוצה שהחטא כולו יימחק. הוא רוצה שה' ימשיך להנחות את עמו באהבתו הקודמת, אל הארץ המובטחת. ועל זאת הוא מטיל את הקלף האחרון.
הוא פונה בבקשה הנועזת ביותר: "ועתה אם תשא חטאתם, ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת". (בביאור המילה "מספרך" חלקו המפרשים. אחדים רואים אותה, כרומזת על ספר החיים, ובכך העדיף משה למות מאשר לראות ברעת ישראל. ולדעת אחרים, המלה מספרך מסמלת את ספר התורה). משה מהמר על מקומו בקודש הקודשים של האומה. אינו חפץ להיחרת כמנהיג הדגול שהוציא את העם ממצרים. שהוליך אותו למתן תורה, שהצילו מהשמדה - אם לא יכופר העוון. אם לא יגיע למטרתו הנכספת, לארץ הבחירה, בהנהגת ה' הגלויה.
המנהיג הישיש, שכבר מזמן הגיע לגבורות, נכון למות. ולא זו בלבד, הוא נכון שמפעל חייו כולו ייגנז, ששמו ופועלו יימחקו מן התורה, ומתודעת העם כולו, ובלבד שעמו האהוב יזכה לסליחה, ליחסו האוהב של ה'. ולעם זה מנהיגו, ה' נענה.
האם פלא הוא, שבתום הפרשה מספרת התורה ש"וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו, וייראו מגשת אליו"?.
 
איזו קרינה!
 
דע את יהדותך, מעריב, 20.2.76
 

חברותא

פרשת השבוע

  • ברכת האילנות

      יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתעלינו בשמחה לארצנו, ותטענו בגבולנו, ושם נקיים...

  • חידון ניסן

    חידון ניסן   קל בינוני חודש המלכים את דם קורבנו... על המזבח במדבר זה קיבלו התורה איש...

  • איך הברכות מברכות את בעליהן?

    "אמר רבי לוי: ברכות מברכות את בעליהן וקללות מקללות את בעליהן, אבן שלמה וצדק יהיה לך...

  • מדוע נברא היתוש קודם לאדם?

    אמר רבי שמלאי כשם שיצירתו של אדם, אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו...

  • "יהיה בסדר"??

    אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת, והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג, ב)...

הרב אורי זוהר על חברותא

מה זה "חברותא"

"חברותא טלפונית" היא שירות ללא מטרות רווח, שמקשר בין גברים חילונים לחרדים, ובין נשים חילוניות לחרדיות, ומאפשרת לקבוע זמן איכות משותף קבוע, לשיחה ולימוד דרך הטלפון.

בבית, בקפיטריה, בדרך לבסיס או ללימודים, בזמן שלך ובפרטיות של הטלפון שלך, תוכל לשוחח ולדון על כל מה שמעניין אותך בעולם היהודי: שבת, חגים, כשרות, שידוכים וחינוך הילדים, כמו גם שאלת גיוס לצה"ל או הדרת נשים.

בשעה השבועית הקבועה שלכם תוכלו ללמוד ולהעמיק בנושאים שמעניינים אותך, או פשוט לשוחח (וגם להתווכח לפעמים wink). ה"חברותא הטלפונית" שלך ישמח לענות לך כמיטב יכולתו ובמלוא הרצינות, ולא להשאיר לך אף שאלה ללא מענה.

 

האם ה"חברותא הטלפונית" הוא מעין רב?
ממש לא. מדובר באנשים כמוני וכמוך, שיש להם ידע רב ביהדות ועניין לחלוק אותו גם איתך. ולא, "החברותא הטלפונית" לא מקבל תשלום עבור הזמן שלו וגם לא מחזיר אותך בתשובה, הוא פשוט רוצה ממש כמוך, לצמצם קצת את הפער בין דתיים לחילונים.

רק על מנת לסבר את האוזן נספר, כי מאות אנשים ונשים שהכירו דרך "חברותא טלפונית", הפכו לידידים טובים, הכירו את המשפחות ואורח החיים השונה, השתתפו בשמחות וממשיכים להיות בקשר לבבי וחם עד היום.

ובמקרה שאין ביניכם "כימיה" מה עושים? אין שום בעיה, במאגר שלנו קיימים מאות חברותות טלפוניות נוספות, אחד מהם ודאי יתאים לך.

הצטרף כבר עכשיו ל"חברותא" הטלפונית שלנו, מלא את הפרטים כאן בטופס ונציג שלנו ישמח לחזור אליך לשיחה קצרה, על מנת להבין את הסגנון והבקשות שלך ולהתאים לך חברותא כלבבך.

ממתינים לך ממש מעבר לקו...


"חברותא"
לומדים להכיר

קצת פרסומים עלינו