פרשת מסעי - סיכום ביניים | אבי קלנר

• הדפסה
• דואל

"אלה מסעי בני ישראל"

לכאורה תמוה מדוע עמד משה רבנו לפני פטירתו וחזר ופרט בפני עם ישראל את כל ההיסטוריה של המסעות בארבעים השנים האחרונות?

לבירור העניין נקדים ונזכיר שיש סוגי קשיים שונים לאנשים שמתחילים לשמור תורה ומצוות ומשנים את כל אורח החיים הקודם: מי שנולד בבית ששומרים בו תורה ומצוות ומשחר ילדותו התרגל לאורח החיים בקדושה וטהרה, גם כשמתבגר קל לו באופן יחסי להמשיך בדרך התורה והמצוות. אבל מי שגדל בבית ששומרים בו מצוות בקלילות ומתפשרים בנושאי חינוך ובקדושה וטהרה, הרי שיותר קשה לו לשמור את התורה הקדושה ככל מצוותיה ודקדוקיה.

מי שגדל בבית מסורתי ששומרים בו על סמלי היהדות הבסיסיים, מאד קשה לו להתחיל שמירת מצוות כדת וכדין. אבל הקושי הגדול ביותר מתעורר אצל מי שגדל בבית ללא סמלי היהדות. הרבה יותר קשה לו להתחיל לשמור תורה ומצוות.

עם שלם שמקבל תורה ומצוות לאחר שבמצרים הגיעו לעומק מדרגת הטומאה, הקושי גדול ועצום אפילו בהשוואה למתגייר. מכיוון שגוי שמתגייר מצטרף לעם שלם שמקיים, אולם לבני ישראל לא היה מישהו להצטרף אליו ולקבל דוגמה עידוד וחיזוק, העם הוצרך ללמוד לשנות את אורח החיים באופן עצמאי.

עקב הקושי הגדול בשינוי אורח החיים, היציאה מעבדות לבני חורין, מדרגת טומאה חזקה לדרגת קדושה גבוהה, המידות שבין אדם לחברו, הרגלי האכילה הלבוש והדיבור, וכל השינויים שנובעים מכניסה תחת כנפי השכינה וקיום תורה ומצוות, היו צריכים מקבלי התורה הדרכה מיוחדת כדי להתרגל לאורח החיים החדש ולהסתגל לקיום תורה ומצוות ושיפור המידות.

לכן זכו בני דור להנהגה ניסית לאורך ארבעים שנות הנדודים במדבר, עם שלם המונה מיליוני אנשים ועוד אין ספור בהמות, נודדים במדבר הלוהט שאין בו צל או צמחיה אוכל ומים, אין דרך נורמלית לקיום חיים בתנאים אלה, ועם ישראל ראה בעיניים את המן שהמתין יום יום מחדש ללא שמירה במזווה מיום ליום, המים מבארה של מרים, השליו שנחת כדי שיהיה בשר, ענני הכבוד שהגנו מלהט השמש הקופחת וציננו וישרו את אדמת המדבר וכו'. האמונה בבורא העולם שנתן להם את כל התנאים לחיות ולהתקיים, לא היתה אמונה בלב אלא יום יום ושעה שעה באופן המוחשי ביותר, לא היה כלל מצב לאף אחד לפקפוק באמונה ולו הקלוש ביותר.

גם השכר והעונש על חטאים היה באופן מיידי, כשהתלוננו האם יש ה' או לא, מיד עמלק נלחם בהם, כשהתאוננו, בערה בם אש ה', כשהתאוו תאווה, נקברו בקברות התאווה, קורח ועדתו, נבלעו באדמה, הוציאו דיבת הארץ, מתו במגפה, וכו'.

כאשר התקרבו עם ישראל לארץ ישראל, עמדה להסתיים תקופת ההנהגה ה"ניסית", ובמקביל הגיע זמנו של המנהיג הדגול משה רבנו להיפטר מן העולם. לכן משה בהזדמנות זו חזר ופירט את כל המסעות ואת כל השתלשלות המאורעות, כדי שכל העם ישמעו יזכרו ויפנימו את האמונה בבורא העולם, את קבלת התורה בהר סיני לעיני כל העם, את הנסים המדהימים, את העונשים שקבלו החוטאים, ואת הקדושה והטהרה האופפת את העם בהנהגת היום יום בין אדם לחברו.

אחים יקרים! בואו נתחזק באמונה ובהקפדה בקיום התורה והמצוות, נפתח את החומש (או את ההגדה של פסח) ונתבונן במאורעות שעברו בני ישראל לכל אורך הדרך מתחילת לידתו של העם והירידה למצרים ועד לכניסתם לארץ ישראל, נרגיש כאילו אנו נמצאים בתקופתם יוצאים ממצרים ומקבלים את התורה הקדושה לעיני כל העם, נתחזק באהבת הבורא נקיים בהידור את המצוות וננצל את הזמן ללימוד תורה