לע"נ ישראל מנחם בן בנימין ע"ה

אהבת ה' - עד היכן? | עלון בית דוד

ואהבת את ה' אלהיך, בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך:

והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום, על לבבך: (ו, ה-ו) 

 

אהבה, כידוע, היא ענין של רגש. אדם אוהב את בוראו, או את חברו, כשיש בלבו רגשי אהבה; ואם חסר לו רגש זה, אי אפשר למלאות את מקומו על ידי אמצעים אחרים. אפשר אמנם לתת ביטוי חיצוני לאהבה שבלב באמצעות ממון, אך אי אפשר לאהוב על ידי ממון! ואפילו מסירות נפש עבור הזולת אינה מעידה עדיין על אהבה, שהרי יכול אדם למסור את נפשו כדי להציל אדם, גם אם הוא שונאו בנפש...  מה, אם כן, כוונת התורה כשהיא מצווה "ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך"? 

 

כנראה שגם חז"ל התקשו בזה, ולכן דרשו "בכל לבבך - בשני יצריך", "בכל נפשך - אפילו הוא נוטל את נפשך", "בכל מאדך - בכל ממונך". לפי זה אין כוונת הפסוק על גילוי האהבה בעצמה, אלא על הביטוי החיצוני שיש לתת לאהבה. אך לפי פשוטו של מקרא יש לבאר, שאכן מדובר כאן על האהבה עצמה; כוונת התורה להבהיר לנו, מה היא הדרגה של אהבת ה' הנדרשת מאתנו.

 

כדי לקבל מושג במה הדברים אמורים, נצייר את הדברים במשלים מתאימים.

 

אדם חשוך בנים, המתין שנים רבות להפקד בפרי בטן. במשך שנים אלה הוא הוציא הון עתק על רופאים וטיפולים, ימים וחדשים הוא בילה בנסיעות ברחבי העולם, בחיפוש אחרי הישועה הנכספת. יחד עם זה הרבה תפלה ותחנונים, ותרם למוסדות תורה וחסד. כל זה היה ללא הועיל, והוא התייאש מזמן מן המחשבה שאי-פעם יזכה להוליד.

והנה קורה הבלתי יאומן: הוא מתבשר שאשתו הרתה ללדת. האם ניתן לתאר את אושרו, האם ניתן להשיג את גודל האהבה לבורא עולם הממלאת את לבו ברגע זה?

 

אדם אחר חלה במחלה חשוכת מרפא; חדשים או ימים ספורים בלבד הקציבו לו הרופאים עד שיבוא יום הפקודה. שבור ורצוץ הוא חוזר לביתו, פניו נפולות, קומתו שחוחה, אין לו יותר טעם בחיים. כל מה שמשמח את לב האדם, דירתו הנאה, משפחתו וידידיו, אין להם כל ערך עבורו - הן לא יוכלו לעזור לו במצבו הקשה. והנה - נפתחת הדלת ונכנס אדם המבשר לו שנמצאה תרופה שתרפא את מחלתו. בבת אחת נהפך האבל ליום טוב, היגון לשמחה. אושר אינסופי ממלא את לבו. האם נוצרה העט שתוכל לתאר את האהבה שבלבו, למי שהציל אותו?

 

אדם שלישי נכשל בעסקיו ופשט את הרגל. עד לפני ימים מעטים היה נחשב ליהודי מכובד, הוא גר בדירה מרווחת, חי ברמת חיים נאותה. ועכשיו? הוא הפך לעני מרוד, שאין לו אפילו לחם צר. הכל בזים לו ומתרחקים מחברתו. בעלי חובו לוחצים אותו באכזריות. בניו ובנותיו מלאי בושה, וכיצד יצליח להשיא אותם ?
ברגע זה מבשרים לו, שכרטיס הפיס שקנה זכה בהגרלה בסכום של מליונים. החובות כבר אינם חובות; הדירה חוזרת אליו, כבודו במקומו מונח. העתיד שהיה שחור משחור, הפך לזוהר ונוצץ. אין גבול לרגשי האהבה והתודה לה', הממלאים את לבו.

 

ועכשיו הבה וננסה לתאר לעצמנו, אדם שכל האסונות נזדמנו אצלו לפונדק אחד. הוא חולה אנוש, פושט רגל וגם חשוך בנים. מה תהיה ההרגשה כאשר בבת אחד הוא מתבשר, שהכל נהפך לטובה? תמהים אנו אם לבו לא יתפלץ מרוב אושר, אם יוכל לכלכל את גלי השמחה המציפים אותו ...

 

זו היא המדה של אהבת ה', שאדם צריך לשאוף אליה!

 

התורה נותנת לנו כאן כלי מדה, לשקול ולמדוד את האהבה שאנו חייבים לה'. "בכל לבבך" - הבנים, שלבו של אדם תולה בהם, "בכל נפשך" - חייו ובריאותו של אדם, "ובכל מאדך" - מזונותיו, פרנסתו, אושרו הגשמי; אם נשים את כל זה בכף המאזניים, נוכל לשקול כנגדם את האהבה שבה עלינו לאהוב את ה'.

 

ושמא תאמר, מי שלא זכה לכל אלה, מי שחי חיי צער מלאי , סבל מהיכן ישאב את הכח לאהוב את ה'? ואף אם ירצה לאהוב את ה', כיצד יכניס בלבו את האהבה נגד טבעו, כשכולו אומר מרירות וסבל? אף אנו נענה כנגדו במשל.

 

אדם אמיד החליט לעבור ולגור בארץ רחוקה. אמצעי התחבורה הקיימים לא איפשרו לו להעביר את נכסיו למקום מגוריו החדש; מזוודה אחת בלבד יכול היה לקחת עמו. מה עשה? מכר את כל רכושו, וקנה בעד כסף זה יהלום יקר ערך, אותו ארז במזוודה זו, מלבד בגדים מעטים וצידה לדרך. אך המסע ארך שבועות אחדים, והצידה שהכין לעצמו לא הספיקה לכל משך הזמן הנדרש. בלית ברירה, נאלץ העשיר להצטמצם ולחסוך ככל האפשר, כדי שלא ישאר ללא אוכל, שהרי לא היתה אפשרות למכור את היהלום כעת, באמצע הדרך.

 

כמובן, שלא הורגל לחיים כאלה; הרעב הציק לו, הבגדים הקרועים והמלוכלכים גרמו לו בושה, והוא גם נאלץ לבלות בין המצרים 3 את לילותיו באכסניה יחד עם קבצנים וארחי פרחי. אך למרבה הפלא, לא נפלה רוחו מכל זה, והוא כלל לא שם לב למצבו האומלל... בלב עליץ המשיך את מסעו, מחשבתו היתה נתונה למה שיקרה בעוד מספר ימים, כשיגיע לביתו החדש, וימכור את היהלום היקר. וכי כמה ימים של אי- נוחיות יצליחו להעכיר את שמחתו?

 

מי שיודע להעריך נכונה את ערכו של העולם הזה לעומת העולם הנצחי, אינו מרגיש כל קושי לאהוב את ה', בכל מצב שהוא. מה ערכן של שנים מועטות לעומת מה שמצפה לו אחריהן? מי שם לב לפעוטות כאלה? נזכור זאת בכל עת, ולבנו יהיה תמיד מלא באהבת ה . ' "והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום - על לבבך"...

 

ע"פ אור החיים

הוסף תגובה

קוד אבטחה
רענן

מאמרים חדשים

לפרשת השבוע: נצבים וילך

הרב אורי זוהר על חברותא

מה זה "חברותא"

"חברותא טלפונית" היא שירות ללא מטרות רווח, שמקשר בין גברים חילונים לחרדים, ובין נשים חילוניות לחרדיות, ומאפשרת לקבוע זמן איכות משותף קבוע, לשיחה ולימוד דרך הטלפון.

בבית, בקפיטריה, בדרך לבסיס או ללימודים, בזמן שלך ובפרטיות של הטלפון שלך, תוכל לשוחח ולדון על כל מה שמעניין אותך בעולם היהודי: שבת, חגים, כשרות, שידוכים וחינוך הילדים, כמו גם שאלת גיוס לצה"ל או הדרת נשים.

בשעה השבועית הקבועה שלכם תוכלו ללמוד ולהעמיק בנושאים שמעניינים אותך, או פשוט לשוחח (וגם להתווכח לפעמים wink). ה"חברותא הטלפונית" שלך ישמח לענות לך כמיטב יכולתו ובמלוא הרצינות, ולא להשאיר לך אף שאלה ללא מענה.

 

האם ה"חברותא הטלפונית" הוא מעין רב?
ממש לא. מדובר באנשים כמוני וכמוך, שיש להם ידע רב ביהדות ועניין לחלוק אותו גם איתך. ולא, "החברותא הטלפונית" לא מקבל תשלום עבור הזמן שלו וגם לא מחזיר אותך בתשובה, הוא פשוט רוצה ממש כמוך, לצמצם קצת את הפער בין דתיים לחילונים.

רק על מנת לסבר את האוזן נספר, כי מאות אנשים ונשים שהכירו דרך "חברותא טלפונית", הפכו לידידים טובים, הכירו את המשפחות ואורח החיים השונה, השתתפו בשמחות וממשיכים להיות בקשר לבבי וחם עד היום.

ובמקרה שאין ביניכם "כימיה" מה עושים? אין שום בעיה, במאגר שלנו קיימים מאות חברותות טלפוניות נוספות, אחד מהם ודאי יתאים לך.

הצטרף כבר עכשיו ל"חברותא" הטלפונית שלנו, מלא את הפרטים כאן בטופס ונציג שלנו ישמח לחזור אליך לשיחה קצרה, על מנת להבין את הסגנון והבקשות שלך ולהתאים לך חברותא כלבבך.

ממתינים לך ממש מעבר לקו...


"חברותא"
לומדים להכיר

קצת פרסומים עלינו