כמה שוקלת מילה? | משה לוין

נפתח בסיפור אליגורי קצר:

בן אדם יצא פעם מחצר ביתו לגינה. הוא הסתכל בעצים, כמה יפים הם ואיזה ריח נפלא הם מדיפים. אך לפתע משהו הפריע לו. הוא ראה שגזעו של אחד העצים מוזר. הוא התקרב לעץ, ובפעם הראשונה הוא שם לב לדבר מוזר. מסמרים רבים היו תקועים בגזע העץ. מאות, אולי אלפים.

הוא שב לביתו, כולו פליאה וסיפר לרעייתו על הדבר המוזר הזה. עץ מלא מסמרים. כששמעה את דבריו רעייתו, היא הסמיקה.

"מה קרה? את יודעת מה הסיפור המוזר הזה?" שאל האיש.

האישה גמגמה ונסתה להחליף נושא...

"נו, תגידי!" זה כבר ממש עצבן אותו. "מה את נותנת לי ככה למות מסקרנות?!" התרגז.
כשראתה רעייתו שהוא מגיב בכזו חומרה – נשברה

 


"אני אומר לך" לחשה לו, "בכל פעם שאתה פוגע בי, כועס עלי, ומעליב אותי. אני לא רוצה לפתוח מריבה בינינו ולכן עשיתי לי מנהג. כל פעם שאתה מדבר אלי לא יפה, אני יוצאת החוצה לגינה להירגע. אני תוקעת מסמר בעץ וכך אני נרגעת ושבה הביתה לאחר מספר דקות..."

"ואוו," חשב האיש והתחיל לדמיין את המסמרים הרבים התקועים בעץ. זה עשה לו רע... הוא שתק ככה עגום כולו ולפתע הבזיק במוחו רעיון. הוא שאל את אישתו "אם אני אתנהג אליך מהיום יפה, את מסכימה כל יום להוציא מסמר אחד?"

"כן" הנהנה האישה.

ואכן, מאותו יום ואילך, הוא שינה את התנהגותו. כיבד את רעייתו ושידר לה אהבה.

עברה שנה. בוקר אחד פנתה אליו רעייתו: "היום, אם תתנהג כמו בשנה האחרונה אני מוציאה את המסמר האחרון!"
הבעל התרגש כולו והעניק לה יום מאושר ושמח, כמו שלא נתן לה מחייו.


ואכן, לאחר ארוחת הערב, יצאה האישה לחצר והוציאה את המסמר האחרון, כשבעלה הולך לידה כולו אושר ושמחה.
כשהוציאה את המסמר האחרון, חשב בעלה: "איזה יופי! הפרק הרע ההוא מאחורינו. ואפילו העז לטפוח לעצמו על השכם. כל הכבוד לי"
לפני שישובו הביתה הוא נתן עוד מבט גאה בעץ, אך לא... אבוי, העץ היה כולו מחורר מהמסמרים...
הוא הביט ברעייתו והשפיל את עיניו כשהיא אמרה בשקט "כמו העץ, גם אני עדיין מלאה חורים... כל הפגיעות והכאב מהעבר שפצעת את ליבי עדיין מכאיבים, גם אם המסמר בחוץ."

בפרשתינו אומרת התורה: שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך. צריך להבין למה כתוב בלשון יחיד, הלוא מצוות השופטים היא מצווה ציבורית, מסבירים בעלי המוסר: בכל שערי הגוף יש שוטרים לסגור אותם. יש מחסום לעיניים, גם את האף והאוזניים אפשר לסתום עם האצבעות... אבל לפה יש שני מחסומים, שיניים ושפתיים. הפה צריך שמירה מיוחדת מכיון שאם נתבונן שניה ונראה כמה מסמרים אנחנו תוקעים לאנשים וממשיכים הלאה כאילו כלום...

וגם אם אנחנו נעצור אי פעם להוציא את המסמר, ונשוב ונבקש סליחה, החור – הוא עדיין נשאר. צריך להתאמץ מאוד מאוד בשביל לסתום אותו אם בכלל.
אומרים בשמו של ה"חפץ חיים": יש לנו שתי עיניים, שתי אוזניים, שתי נחיריים, ופה אחד.
תסתכל הרבה, תמשש, תריח ותשמע. אבל למען השם, שקול מילים. כי הם שוקלות. אוהו שוקלות...

 

חברותא

פרשת השבוע: דברים, בין המצרים

הרב אורי זוהר על חברותא

מה זה "חברותא"

"חברותא טלפונית" היא שירות ללא מטרות רווח, שמקשר בין גברים חילונים לחרדים, ובין נשים חילוניות לחרדיות, ומאפשרת לקבוע זמן איכות משותף קבוע, לשיחה ולימוד דרך הטלפון.

בבית, בקפיטריה, בדרך לבסיס או ללימודים, בזמן שלך ובפרטיות של הטלפון שלך, תוכל לשוחח ולדון על כל מה שמעניין אותך בעולם היהודי: שבת, חגים, כשרות, שידוכים וחינוך הילדים, כמו גם שאלת גיוס לצה"ל או הדרת נשים.

בשעה השבועית הקבועה שלכם תוכלו ללמוד ולהעמיק בנושאים שמעניינים אותך, או פשוט לשוחח (וגם להתווכח לפעמים wink). ה"חברותא הטלפונית" שלך ישמח לענות לך כמיטב יכולתו ובמלוא הרצינות, ולא להשאיר לך אף שאלה ללא מענה.

 

האם ה"חברותא הטלפונית" הוא מעין רב?
ממש לא. מדובר באנשים כמוני וכמוך, שיש להם ידע רב ביהדות ועניין לחלוק אותו גם איתך. ולא, "החברותא הטלפונית" לא מקבל תשלום עבור הזמן שלו וגם לא מחזיר אותך בתשובה, הוא פשוט רוצה ממש כמוך, לצמצם קצת את הפער בין דתיים לחילונים.

רק על מנת לסבר את האוזן נספר, כי מאות אנשים ונשים שהכירו דרך "חברותא טלפונית", הפכו לידידים טובים, הכירו את המשפחות ואורח החיים השונה, השתתפו בשמחות וממשיכים להיות בקשר לבבי וחם עד היום.

ובמקרה שאין ביניכם "כימיה" מה עושים? אין שום בעיה, במאגר שלנו קיימים מאות חברותות טלפוניות נוספות, אחד מהם ודאי יתאים לך.

הצטרף כבר עכשיו ל"חברותא" הטלפונית שלנו, מלא את הפרטים כאן בטופס ונציג שלנו ישמח לחזור אליך לשיחה קצרה, על מנת להבין את הסגנון והבקשות שלך ולהתאים לך חברותא כלבבך.

ממתינים לך ממש מעבר לקו...


"חברותא"
לומדים להכיר

קצת פרסומים עלינו