משל נוקב על 'וכחלום יעוף' מתוך 'ונתנה תוקף' | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

בתפילת 'ונתנה תוקף' המפורסמת הנאמרת בראש השנה וביום הכיפורים, אנו אומרים כי 'אדם יסודו מעפר, בנפשו יביא לחמו משול כחרס הנשבר'... ובסיום מזכירים כי הוא אינו אלא כ'חלום יעוף'.

המגיד מדובנא המשיל על כך משל שהובא ב'שערי ארמון'.

סוחר שב מן היריד בלייפציג והתאכסן בבית כפרי שהשכיר מקומות לינה. עלה האיש על יצועו וחלם חלום מפעים. הוא יוצא לשאוף אוויר צח בחצר והנה הוא מבחין במשהו מנצנץ בריצפה. הוא מתכופף ומבין כי לפניו מטבע זהב.

ממשיך האיש לחפור ומגלה כי בעמקי האדמה מצוי אוצר בלום של זהב ואבנים טובות ומרגליות. שמח האיש, אך הצטער כי אין לו כלי חפירה טובים יותר, אתם יגיע אל אוצרות נוספים. חשב לפנות לבעל הבית אך הבין כי אם ישתף אותו בסודו, ידרוש האיש אות האוצר הטמון בחצירו לעצמו. מה עושים? החליט האיש לשוב עם בני משפחתו במועד מאוחר יותר – לרכוש את הבית ולזכות ברכוש.

בבוקר קם האיש ושכח את דבר החלום. הוא שילם לבעל הבית ונסע לדרכו. רק כשהתקרב אל עירו נזכר לפתע במחזה שעמד לנגד עיניו, והתרגשותו הרקיעה שחקים. הוא רק שכח שהיה זה חלום. התמונות נראו חיים לנגד עיניו.

הוא נכנס לביתו וערך משתה לכל בני המשפחה המורחבת במהלכו סיפר להם על החיים היפים המצפים להם.

בימים הקרובים ערך האיש מכירת חיסול של עסקיו, ביתו, סחורתו, שכר עגלה ונסע עם בני משפחתו אל ביתו של הסוחר.

כשהגיע ביקש לרכוש את הבית. בעל האכסניה לא יכל שלא להבחין כי האיש להוט לקנות את הבית בכל מחיר ובהתאם העמיד הצעה גבוהה ויקרה. הכפרי לא התווכח ושילם ככל אשר הושת עליו.

הכפרי, בעל האכסניה משך בכתפיו, מלמל דבר מה, אך לא התנגד לסכום העצום שלפתע נחת עליו בגין ביתו הישן והעלוב.

כבר באותו היום, החלו הסוחר ובני משפחתו לחפור באדמה בעזרת כלי חפירה. הם עקרו את כל המרצפות, חפרו לעומק, אך כמובן שלא מצאו כלום מלבד רגבי עפר ורמשים שהסתתרו ביניהם.

המשיך הסוחר לחפור כשהוא תמה היכן האוצר, עד שלפתע הכה בו הדבר: לא היה זה אלא חלום!!!

והנמשל?

האדם חי בעולם הזה כשהוא משוכנע כי זהו העולם האמיתי. הוא חושב שהוא מוצא בו אוצרות, ומוכר נכסים יקרי ערך כדי להשיג מהם עוד ועוד.

ההתנהגות שלו מזכירה את אותו סוחר שבשביל חלום אסף את ביתו לסעודה גדולה וסיפר להם כי הוא התעשר.

רק כשהוא מגיע לעולם האמת, ולפעמים חודרת אליו ההכרה הזו גם בעולם הזה, הוא תופס לפתע כי מדובר בסך הכל בחלום שעף, בפרק זמן קצר שאין בו כלום לעומת חיי הנצח. לעומת עולם האמת. לפתע הרדיפה אחרי העושר, והנוצץ, נראית כה מגוחכת. הרי היה זה רק חלום.