סוכות | דוד הוד

• הדפסה
• דואל

חג הסוכות הססגוני מגיע ואיתו שלל מצוות המשונות כמו סוכה, נטילת ארבעת המינים-אתרוג לולב הדס וערבה. חג זה, הוא, לזכר הליכתם הניסית של עם ישראל במדבר.

42 שנה עברו העם במדברות בדרכם ממצרים לארץ ישראל. מדבר, זהו מקום "לא סימפטי" לגור בו, אין שם מקורות מחיה, שתייה, ואפילו לא פרגולות מברזנט או שירותי הצללה דקורטיביים. היתה זו "תקופת הכלולות" של אלוקים, עם עם ישראל. לראשונה, אלוקים מולך רשמית על עם, בכדור הארץ. בתקופה זו התהווה "עם ישראל" לעם רשמי. כחתן המפנק את הכלה "בלי חשבון" נתן להם אלוקים הרבה "אקסטרות" וניסים גדולים היו אצלם שגרת חיים. שלושה ניסים  קבועים ליוו את העם בדרכו ארצה: באר מרים ש"נסעה" איתם ממקום למקום במדבר ומשם הם שתו. "המן" האוכל שירד להם משמים מידי יום. בכל בוקר היו מוצאים העם את מזונם מחכה להם בפתח ביתם, הוא היה יורד ביחד עם הטל. הנס השלישי, הוא, "ענני הכבוד". העננים יישרו להם את הדרך ממהמורות מדבריות ומבעלי חיים לא רצויים. העננים גם סככו עליהם מפני השמש, העננים הקיפו אותם מכל כיוון.

מתוך שלושת הניסים הללו, אנו חוגגים "חג" לזכר אחד מהם בלבד. דווקא לזכר הנס/הפינוק של ה"ענני כבוד".

מדוע?

מסבירים חז"ל, שנס האוכל והמים , הם ניסים שליוו את העם בדרך והסתיימו בתום התקופה של ההליכה במדבר. אמנם, נס "ענני הכבוד" עדיין ממשיך. כוחו, עדיין ממשיך.

המדבר מסמל מקום פרוץ מקום בו הסכנות אורבות ורבות.

בעצם, כך הוא גם עולמנו. הסכנות אורבות מכל פינה. העולם מלא תלאות והרפתקאות שלא תמיד מסתיימות ב"הפי אנד".

במדבר ההוא, שצעדו  בו בני ישראל הטריים, עם האמונה החזקה שנרכשה בעקבות "ניסי יציאת מצרים", הם לא פחדו ללכת במדבר . הם ידעו שאביהם הוא כל יכול. מי שייצר את היקום, משעבד אותו לרצונותיו. עכשיו, רצונו, שבני ישראל ירגישו טוב ולכן אפילו המדבר סיפק להם שהות מפנקת.

כל אחד ואחד מאיתנו יכול לחיות בשגרת אושר, כל אחד יכול לראות שגם אצלו הכול זורם טוב, כול אחד מוזמן להרגיש כבתוך ענני כבוד אישיים, במה זה תלוי???

אדם, המאמין ביכולתו הבלתי מוגבלת של אבא שבשמים... כן, הוא יכול להפוך פתאום את הראש של הבוס בעבודה שיאשר לי באופן גורף את כל הדרישות. הוא יכול "להפוך" את ראשם של כל הקצינים מוועדת חריגים שיעבירו אותי לבסיס המועדף ליד הבית. הוא יכול הההכל... כן הוא גם יכול לסדר את כל הבעיות שנראות בלתי פתירות ואפילו מחלות...

לפי רמת האמונה והביטחון הללו , אלוקים גומל לנו באותה מידה . "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עימדי" אומר דוד המלך – גם כשאראה את המוות "מול העיניים", אדע, שאתה יכול לחלץ אותי גם מהמצב  שיראה הכי מטורף. גם כשיש צרוף מקרים "נדיר" שנפל עלי, אני יודע, לשליטתך וליכולתך אין גבול.         

"ענני הכבוד" לא פסקו מלפעול. כשאדם משקיע באמונה ובביטחון באבא הגדול שלנו, באוהב האהוב שלנו, אבא לא מאכזב אותו.  "להודיע, שכול קוויך לא יבושו".

עצם הישיבה בסוכה, גם מוסיפה לאמונה החשובה הזו, כמו שאומר ה"זוהר הקדוש" שבזמן שאדם יושב בסוכה, אלוקים מסוכך עליו והוא, ממש, תחת כנפי השכינה!

 חג שמח!

נהנית, העבר לחבריך