חורבן בית המקדש: איך אפשר שלא לראות בעיניים? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

"בכה תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אוהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאויבים" [איכה א].

דבר אחר, בלילה, ליל של בכיית המרגלים בתשעה באב היה. אמר להן הקב"ה אתם בכיתם בכיה של חינם, אקבע לכם בכיה של דורות [סנהדרין קד].

אמר רבה אמר רבי יוחנן: בשביל מה הקדים פ ל- ע [באותיות ה-א-ב], בשביל מרגלים שאמרו בפיהם מה שלא ראו בעיניהם [שם].

הכוונה היא, אומר הרב אזרחי שמה שראו המרגלים לא היה ב'עיניהם'.

עיניים אחרות היו.

עיניהם כפי שנבראו על ידי בורא העולם, עיניהם כפי כח ראייתם, לא היו רואים את מה שתיארו בפיהם.

היו רואים אחרת.

נמצאו המרגלים מקדימים בפיהם את מה שלא ראו ב'עיניהם'.

וכי לא ראו 'ערים בצורות'? וכי לא ראו 'בני ענק'? אמנם כן, אבל אילו היתה ראייתם נכוחה, הרי אז אדרבה היו רואים, את "כי לחמנו הם", ואת "סר צילם מעליהם" [במדבר יד].

האדם רואה את מה שהוא חפץ לראות. אם ילטש האדם את מידותיו אם ישפץ את האובייקטיביות שבו, אם ידע ויבין את עקרונות ומהלכי ההשגחה או אז יבין אחרת, ירגיש אחרת, ויראה אחרת.

וכל העם בכה בלילה ההוא. מדוע  בכה? משום שסמכו על ראייתם המזוייפת של המרגלים.

וזהי 'בכיה של חינם'.

אילו היתה שמיעתם שמיעה אובייקטיבית, היו שומעים את יהושע וכלב, לא את המרגלים. משום שהמרגלים הסתמכו על ראייה מזוייפת הם לא ראו 'בעיניהם'.

יהושע וכלב גם כן סמכו על ראייתם. אלא שראייתם היתה ב'עיניהם' הקדושות הנבונות, הנכונות והמכוונות. צריך להבין להבין כי ככל שהראייה נדמית בהירה יותר, הרי זיופה גדול יותר.

אם הביאה ראייתם של המרגלים עד לבכי, משמע בטוחים היו כל כך ב'ראייתם' עד לכדי בכי. נמצאת הראייה בשיאים של זיוף, שיאים של חינם.

אמר להם הקב"ה אתם בכיתם בכייה של חינם ואני אקבע לכם בכייה לדורות. הינו שבכלל כל העונש והזוועה של החורבן, נלקחה בחשבון גם 'המידה כנגד מידה'.

בכייה על ראייה, שאין למעלה הימנה בבהירותה. הלא היא, ראיית החורבן.

ראייה זו תהיה בהירה כל כך אמיתית כל כך עד לכדי מכאוב, לבכי לדורות.

ללמדך כי בטרם כל בחינה בכור הראייה יש לבחון את עצם הראייה, האם אמיתית היא, אובייקטיבית. האם יש לו לאדם את כל הנתונים הידיעות, ההבנות, האמונות, כדי להיותו סומך על מה שעיניו רואות.

כדי שיהיו אלו עיניו, כפי שנבראו על ידי בורא עולם. משוחררים מנגיעה מהנחות קודמות מרצונות ומידות.

ויבנה בית המקדש במהרה בימינו.