פרק 4 - גינות נוי משותפות
במקומות וישובים שאין כולם שומרי שביעית כהלכתה קיימת שאלה נפוצה ומעיקה. אותם שיש בבעלותם דירה בבנין מגורים משותף שבו שאר השותפים או חלק מהם, אינו מקיים את מצות השבתת הארץ כהלכתה, וכתוצאה מכך הם מטפחים בשביעית את גינת הנוי אשר שייכת גם לאותם יהודים יקרים שאינם מעוניינים בכך. האם יש בדבר חשש איסור כאשר הדבר נעשה למורת רוחם של הבעלים ???
כתבו על כך הפוסקים, כי המצוה היא מוטלת על האדם שלא תיעשה מלאכה בקרקע השייכת לו. ולכן במקרה הנ"ל יש לו לאדם החרד לדבר ה' להפקיר את הקרקע שבה נעשית המלאכה, במקרה שלנו – גינת הנוי המשותפת, בפני שלשה אנשים גדולים (אלו לא חייבים להיות שלשה אנשים שגרים בבנין זה, אלא כל שלשה אנשים גדולים) ולהצהיר בפניהם שהוא מפקיר את חלקו בבעלות המשותפת של הגינה. אם הנכס רשום על שם האשה הרי גם היא צריכה לעשות הפקרה זו בפני שלשה אנשים. על ידי כן, מוסרת מן האדם האחריות לנעשה בקרקע ממנה משך את ידיו. לאחר השמיטה ניתן לשוב ולזכות בשטח המופקר.
כמו כן, כאשר הוא משלם ל'ועד-הבית' המשותף, והרי ועד-הבית הוא שמממן את המלאכות האסורות, עליו להצהיר שהוא אינו משלם עבור הגינון אלא עבור שאר ההוצאות המשותפות כמו תאורה ונקיון, ואין לו חלק במעשה 'סיוע לדבר עבירה' בתשלומיו. וה' יערה רוח ממרום ויזכו כל בית ישראל לשמור שביעית כהלכתה כדת וכדין.
במקומות וישובים שאין כולם שומרי שביעית כהלכתה קיימת שאלה נפוצה ומעיקה. אותם שיש בבעלותם דירה בבנין מגורים משותף שבו שאר השותפים או חלק מהם, אינו מקיים את מצות השבתת הארץ כהלכתה, וכתוצאה מכך הם מטפחים בשביעית את גינת הנוי אשר שייכת גם לאותם יהודים יקרים שאינם מעוניינים בכך. האם יש בדבר חשש איסור כאשר הדבר נעשה למורת רוחם של הבעלים ???
כתבו על כך הפוסקים, כי המצוה היא מוטלת על האדם שלא תיעשה מלאכה בקרקע השייכת לו. ולכן במקרה הנ"ל יש לו לאדם החרד לדבר ה' להפקיר את הקרקע שבה נעשית המלאכה, במקרה שלנו – גינת הנוי המשותפת, בפני שלשה אנשים גדולים (אלו לא חייבים להיות שלשה אנשים שגרים בבנין זה, אלא כל שלשה אנשים גדולים) ולהצהיר בפניהם שהוא מפקיר את חלקו בבעלות המשותפת של הגינה. אם הנכס רשום על שם האשה הרי גם היא צריכה לעשות הפקרה זו בפני שלשה אנשים. על ידי כן, מוסרת מן האדם האחריות לנעשה בקרקע ממנה משך את ידיו. לאחר השמיטה ניתן לשוב ולזכות בשטח המופקר.
כמו כן, כאשר הוא משלם ל'ועד-הבית' המשותף, והרי ועד-הבית הוא שמממן את המלאכות האסורות, עליו להצהיר שהוא אינו משלם עבור הגינון אלא עבור שאר ההוצאות המשותפות כמו תאורה ונקיון, ואין לו חלק במעשה 'סיוע לדבר עבירה' בתשלומיו. וה' יערה רוח ממרום ויזכו כל בית ישראל לשמור שביעית כהלכתה כדת וכדין.