גיבורי כח
- פרטים
- נכתב על ידי מערכת האתר
בסרט מרהיב ומרתק פורסים ראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות, הרב יוסף אפרתי שליט"א יחד עם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום הגינון את האפשרויות והדרכים שבהם ניתן גם לשמור את הגינה יפה, וגם לשמור את השמיטה כהלכה.
לפרטים נוספים, ועדכון רשימת הגננים הכנסו לאתר השמיטה: http://www.shmita.org.il/
- פרטים
- נכתב על ידי לוי מגדיאל
גיבורי כח מס' 3
בנושא עבודות הארץ האסורות בשמיטה, כפי שהזכרנו בפעם הקודמת, הרי מן התורה הוגדרו לנו מלאכות מסויימות שהם בלבד אסורות מן התורה. הלא הם: חרישה, זריעה, קצירה, זמירת-כרם ובצירתו.
שאר מלאכות עבודות הארץ אסורות מדברי חכמים. כמו השקאה, סיקול, זיבול וכדו'.
במלאכות אלו הקילו חכמים שבאופן שהעץ או הגידול זקוק למלאכה באופן חיוני, ואם לא תיעשה בו העבודה יגרם לו נזק בלתי-הפיך, התירו חכמים את המלאכה משום הפסד זה. כאמור, זה רק במלאכות שאיסורם מדברי סופרים ולא המלאכות מן התורה שנזכרו לעיל.
משום כך, מתירים לדוגמא להשקות דשא או מטע באופן שמניעת ההשקיה תגרום הפסד. יש להגביל את ההשקיה לכמות הנצרכת בלבד ולא מעבר לה. לצערינו, אנשים נוטים לפעמים להשקות שעות מרובות את הדשא או העציצים ולא שוקלים כראוי את ההיתר בהתאם למגבלותיו. יש להתיעץ עם מומחים לנושא בכדי לקבל את האינפורמציה הדרושה לקבוע כמה ומתי יש להשקות.
- פרטים
- נכתב על ידי לוי מגדיאל
כה גדולה וחשובה היא מצות השביעית.
אחת ממעלותיה הגדולות היא הביטוי העצום שלה, שמלמד על מסר חשוב ביותר. כאשר היה אדם יהודי או נכרי מסתובב ברחבי ארצנו הקדושה בזמן שבני ישראל ישבו על אדמתם ושמרו כולם שמיטה כהלכתה, היה רואה נגד עיניו למלא האופק מקצה אל קצה תמונה מרהיבה של נחלות עצומות ורחבות מימדים שכולם נמות להם את שנתם - שנת 'שבת הארץ'.
זה היה לקח מוסרי עצום עבורו. העם השוכן בציון מצהיר שהארץ היא רק כפקדון אצלו, ובעצם היא שייכת לבורא עולם.
ניתן להשוות זאת לשבת השבועית. כידוע המשל הנמרץ של מרן החפץ חיים זצ"ל כי השבת היא השלט של האיש היהודי. גם כאשר העסק מושבת לזמן מה, הרי אם השלט עדיין תלוי, התקוה רבה שבעוד זמן קצר או ארוך, העסק ישוב לפעול. אך אם השלט הוסר זה מראה שהעסק נסגר סופית. כך אם היהודי לפחות שומר שבת, הרי השלט עדיין קיים גם אם יצרו תוקפו ומכשילו. אך אם השבת לא נשמרת בביתו, אוי ואבוי.
זוהי כוונת הכתוב 'כי אות ברית היא, ביני וביניכם לדורותיכם'.
כך הוא באותה מידה לגבי שבת הארץ – שנת השמיטה. אם האדמה לובשת חג בשנה זו ושובתת ממלאכת השדות והמטעים – הרי היא מוצהרת כנחלת ה' ועמו. ולא – אוי לאותה בושה.
עלינו להתברך בנפשנו שזכינו לגור במושבותינו השומרים במסירות נפש על השמיטה על כל פרטיה ודקדוקיה!!!
יישר כוחם של עובדי החקלאות – שמשמשים כשלוחי ציבור עבור כולנו לתלות את ה'שלט של ארץ ישראל'.
- פרטים
- נכתב על ידי לוי מגדיאל
כפי שהוזכר בפעם הקודמת, ענייניה של שנת השביעית מסתעפים לשלשה נושאים:
א. השבתת הארץ. מצוות התורה לשבות ממלאכת הארץ בשנה השביעית. המלאכות האסורות מן התורה הן: חרישה, זריעה, זמירה, (=חיתוך ענפים מן הגפן לשם השבחת גדילתה) קצירה, (=קצירת יבול השדה כדרך כל השנים כמנהג הבעלים) ובצירה (=איסוף הפירות הגדלים בשביעית כדרך הבעלים).
ב. קדושת פירות שביעית. מלבד איסור המלאכה בשדה ובפרדס, ציוותנו התוה"ק לנהוג בפירות השביעית בדרך מיוחדת המיועדת להראות ולגלות כי פירותיה פירות שביעית הם שמטרתם לאכילה בלבד. לא למסחר ולא להפסד. דין זה נלמד מן הפסוק: 'והיתה שבת האדץ לכם לאכלה', ודרשו רבותינו ז"ל: 'לאכלה – ולא להפסד, 'לאכלה' – ולא לסחורה'. מכאן נובעים הדינים המיוחדים אשר יש לנהוג בפירות שיש בהם קדושת-שביעית. לדעת כמה מן הראשונים האוכל פירות שביעית בקדושה כראוי מקיים בכך מצות-עשה.
ג. שמיטת כספים. אדם מישראל שלוה מחבירו הלואה שזמן פרעונה חל לפני תום שנת השמיטה, הרי חל על המלוה איסור לתבוע את חובו לאחר שנת השביעית. נאסר עליו גם להמנע מהלואה בשל חשש הפקעת הלוואתו. הלל הנשיא תקן 'פרוזבול', זהו שטר מטעם בי"ד המעביר את האחריות לגביית החובות לבית-הדין ובכך מתיר לו למלוה להיחשב כפועל מטעם ביה"ד ולגבות את חובו.
- פרטים
- נכתב על ידי לוי מגדיאל
פרק 4 - גינות נוי משותפות
במקומות וישובים שאין כולם שומרי שביעית כהלכתה קיימת שאלה נפוצה ומעיקה. אותם שיש בבעלותם דירה בבנין מגורים משותף שבו שאר השותפים או חלק מהם, אינו מקיים את מצות השבתת הארץ כהלכתה, וכתוצאה מכך הם מטפחים בשביעית את גינת הנוי אשר שייכת גם לאותם יהודים יקרים שאינם מעוניינים בכך. האם יש בדבר חשש איסור כאשר הדבר נעשה למורת רוחם של הבעלים ???
כתבו על כך הפוסקים, כי המצוה היא מוטלת על האדם שלא תיעשה מלאכה בקרקע השייכת לו. ולכן במקרה הנ"ל יש לו לאדם החרד לדבר ה' להפקיר את הקרקע שבה נעשית המלאכה, במקרה שלנו – גינת הנוי המשותפת, בפני שלשה אנשים גדולים (אלו לא חייבים להיות שלשה אנשים שגרים בבנין זה, אלא כל שלשה אנשים גדולים) ולהצהיר בפניהם שהוא מפקיר את חלקו בבעלות המשותפת של הגינה. אם הנכס רשום על שם האשה הרי גם היא צריכה לעשות הפקרה זו בפני שלשה אנשים. על ידי כן, מוסרת מן האדם האחריות לנעשה בקרקע ממנה משך את ידיו. לאחר השמיטה ניתן לשוב ולזכות בשטח המופקר.
כמו כן, כאשר הוא משלם ל'ועד-הבית' המשותף, והרי ועד-הבית הוא שמממן את המלאכות האסורות, עליו להצהיר שהוא אינו משלם עבור הגינון אלא עבור שאר ההוצאות המשותפות כמו תאורה ונקיון, ואין לו חלק במעשה 'סיוע לדבר עבירה' בתשלומיו. וה' יערה רוח ממרום ויזכו כל בית ישראל לשמור שביעית כהלכתה כדת וכדין.
במקומות וישובים שאין כולם שומרי שביעית כהלכתה קיימת שאלה נפוצה ומעיקה. אותם שיש בבעלותם דירה בבנין מגורים משותף שבו שאר השותפים או חלק מהם, אינו מקיים את מצות השבתת הארץ כהלכתה, וכתוצאה מכך הם מטפחים בשביעית את גינת הנוי אשר שייכת גם לאותם יהודים יקרים שאינם מעוניינים בכך. האם יש בדבר חשש איסור כאשר הדבר נעשה למורת רוחם של הבעלים ???
כתבו על כך הפוסקים, כי המצוה היא מוטלת על האדם שלא תיעשה מלאכה בקרקע השייכת לו. ולכן במקרה הנ"ל יש לו לאדם החרד לדבר ה' להפקיר את הקרקע שבה נעשית המלאכה, במקרה שלנו – גינת הנוי המשותפת, בפני שלשה אנשים גדולים (אלו לא חייבים להיות שלשה אנשים שגרים בבנין זה, אלא כל שלשה אנשים גדולים) ולהצהיר בפניהם שהוא מפקיר את חלקו בבעלות המשותפת של הגינה. אם הנכס רשום על שם האשה הרי גם היא צריכה לעשות הפקרה זו בפני שלשה אנשים. על ידי כן, מוסרת מן האדם האחריות לנעשה בקרקע ממנה משך את ידיו. לאחר השמיטה ניתן לשוב ולזכות בשטח המופקר.
כמו כן, כאשר הוא משלם ל'ועד-הבית' המשותף, והרי ועד-הבית הוא שמממן את המלאכות האסורות, עליו להצהיר שהוא אינו משלם עבור הגינון אלא עבור שאר ההוצאות המשותפות כמו תאורה ונקיון, ואין לו חלק במעשה 'סיוע לדבר עבירה' בתשלומיו. וה' יערה רוח ממרום ויזכו כל בית ישראל לשמור שביעית כהלכתה כדת וכדין.
- פרטים
- נכתב על ידי לוי מגדיאל
פרק 1
גיבורי הכח
לרגל שנת השמיטה – שבת-הארץ אשר באה עלינו לטובה, ואנו שרויים בעיצומה, נקדיש בל"נ פינה שבועית להכרת מושגי השמיטה והלכותיה.
אנו גאים להגיש מדור צנוע זה בפני קוראינו הנאמנים תושבי הארץ הקדושה , המקום שתושביו גבורי הכח רשומים לדורות-עולם באותיות-של-זהב בספר ההיסטוריה של גבורות שנת השמיטה על נסיונותיה.
יודגש: המדור נועד להכרת המושגים גרידא, ואין לפסוק הלכות למעשה על פיו, כמובן. בכל שאלה שמתעוררת יש לפנות למורה הוראה מובהק!
כמה גדולה ויקרה היא מצוות השביעית, שבזכותה זוכים אנו לשבת על אדמתינו בהשקט ובטח ללא כל מורא, ככתוב בתורה הקדושה כפי שהובטח לנו מאת אדון-כל-הארץ בהר-סיני.
שלשה הם נושאיה העיקריים של תורת השמיטה: א. השבתת הארץ ממלאכת עבודת השדות והמטעים. ב. קדושת פירותיה של שנת השביעית ג. שמיטת-כספים.
בפרק הבא נסקור בקצרה את שלשת הנושאים הללו.
גיבורי הכח
לרגל שנת השמיטה – שבת-הארץ אשר באה עלינו לטובה, ואנו שרויים בעיצומה, נקדיש בל"נ פינה שבועית להכרת מושגי השמיטה והלכותיה.
אנו גאים להגיש מדור צנוע זה בפני קוראינו הנאמנים תושבי הארץ הקדושה , המקום שתושביו גבורי הכח רשומים לדורות-עולם באותיות-של-זהב בספר ההיסטוריה של גבורות שנת השמיטה על נסיונותיה.
יודגש: המדור נועד להכרת המושגים גרידא, ואין לפסוק הלכות למעשה על פיו, כמובן. בכל שאלה שמתעוררת יש לפנות למורה הוראה מובהק!
כמה גדולה ויקרה היא מצוות השביעית, שבזכותה זוכים אנו לשבת על אדמתינו בהשקט ובטח ללא כל מורא, ככתוב בתורה הקדושה כפי שהובטח לנו מאת אדון-כל-הארץ בהר-סיני.
שלשה הם נושאיה העיקריים של תורת השמיטה: א. השבתת הארץ ממלאכת עבודת השדות והמטעים. ב. קדושת פירותיה של שנת השביעית ג. שמיטת-כספים.
בפרק הבא נסקור בקצרה את שלשת הנושאים הללו.