למה אנחנו מושיטים עזרה? | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

אחת מן השאלות הפילוסופיות הגדולות נעה סביב נושא האלטרואיזם וטוב הלב.

מדוע אנשים עושים טוב לזולת?

 

האם הדבר נובע מחמלה אמיתית, או שיש כאן מניע נסתר כל שהוא? לנו כיהודים מאמינים, התשובה ברורה, והיא מבוססת על מושג הבחירה החופשית לפיה אדם בוחר להיות טוב גם אם הדבר לא נח לו, מאחר שהוא מאמין בצדק או בערכים אנושיים אבסולוטיים.

 

יחד עם זאת קיימות לא מעט תיאוריות שמנסות להסביר את התופעה הזו המקיפה חלקים נרחבים באוכלוסיה האנושית.

 

אחת התיאוריות מדברת על סוג של 'אבולוציה חברתית', אם אני ייטיב לך, כך גם אתה תיטיב איתי, והמין כולו ירוויח מכך, מה שנקרא סוציו ביולוגיה [דוקינס, 1976].

 

ראשטון [1981] דיבר על 'האישיות האלטרואיסטית' כלומר קיימת נטיה גנטית המניעה אדם מסויים להושיט עזרה במגוון מצבים.

 

יש הטוענים כי מדובר בסופו של דבר ברצון אנוכיי שבא להשקיט תחושות של חמלה ורחמים [נקיפות מצפון], העזרה מפחיתה אי נעימות, ומחלצת אותנו ממצוקתינו אנו [קיאלדיני, 1987].

 

מחקר בריטי חדש מוכיח כך נדמה מאשש את התיאוריה האחרונה, תיאוריה שלא עושה עמנו, בני האנוש חסד גדול, שכן כל מטרתנו בצדקה, נובעת ממקום אנוכיי בלבד.

 

בניסוי הושיבו החוקרים נסיין שהתחפש לקבצן שישב בפינת הרחובות ופנה לעוברים ושבים.

 

אלא שבמקום לבקש מהם צדקה, או עזרה כמקובל, שלף האיש מכיס מכנסיו שטר של 10 או 20 ליש"ט והציע אותם לאנשים: קחו, קנו לכם עם זה משהו, אמר.

 

התגובות ברובם היו מדהימות.

"קח את הכסף המטונף שלך".

"אני לא צריך את הכסף שלך".

"תעיף ממני את הכסף, ואל תדבר אתי בכלל".

 

נכון, היו גם תגובות חיוביות. באחת מהן נצפתה אשה שאמרה בתחילה שאין לה כסף קטן, כשהבינה כי האיש מציע לה את כספו, ירדה לשבת אתו על הריצפה והתחננה לפניו שיקנה לעצמו משהו לאכול. היא גם לדתה מארנקה עוד כמה דולרים והביאה לו.

 

הרוב המוחלט לעומת זאת, כאמור, דחה בבוז את הושטת העזרה, ועל פי רוב גם עשה שימוש במילים לא יפות.

מה המסקנא? החוקרים סבורים כי ההתנהגות הזו מוכיחה כי הושטת העזרה שלנו מגיעה ממקום אנוכיי מובהק: הרגשת כח ועצמה, השקת רגשות החמלה, ותחושת עליונות. זו הסיבה שכאשר הקבצן רצה להושיט עזרה, איש לא סייע לו, שכן אז לא היתה הלימה בין הושטת העזרה לרגש הטבעי שחש נפגע מכך שקבצן מציע לו עזרה.