האינפורמציה המועברת בפסוק פתיחה זה נראית מעט מיותרת. הלא ברור שהמלך אחשוורוש ישב על כסא מלכותו, בעיר הבירה שלו - שושן?

 

בספר הילקוט מסופר שכסאו של המלך אחשוורוש זהה היה לכסאו של שלמה המלך. היה זה לאחר שמלך מצרים - פרעה, שבה את כסא המלך שלמה באחד המלחמות, והביאו למצרים. פרעה ניסה לטפס עליו והארי שהיה קבוע על אחת המדרגות הכה בו בחזקה, והמלך נפל ונעשה נכה ומאז נקרא בשם 'פרעה נכה'. 

 

לאחר ארוע זה לא העז איש לעלות על הכסא הקדוש. 

 

כאשר תפס אחשוורוש - שכידוע לא היה מזרע המלוכה - את המלכות, ביקש להראות את גדולתו ואת מלכותו, וציווה לבנות לו כסא מפואר בדמותו של כסא שלמה. כסא זה שלא נבנה בצירוף כוונות הקדושה של שלמה המלך, לא היה מסוכן לעולים עליו, ועבדי אחשוורוש פנו לחפש את האמנים שיהיו מוסגלים להתמודד עם בניית כסא כזה.

 

לאחר חיפוש מייגע נמצאו אנשי מקצוע בעיירה קטנה בשם שושן. הם החלו בעבודה, וכאשר סיימו התברר כי לא ניתן להעביר את הרהיט הכבד והגדול לעיר הבירה של אחשוורוש.

 

אחשוורוש כעס וקצף, ואז הכניס בו הקב"ה רוח שטות והוא חש כי עלה בידו פיתרון. הוא יהפוך את שושן לעיר הבירה, ואז יוכל לשבת על כסא מלכותו בעיר הבירה.

 

מאותה שעה הפכה העיירה הקטנה והנידחת שושן, לעיר הבירה של האימפריה הפרסית ששלטה על 127 מדינות.

 

זוהי משמעותו של פסוק הפתיחה, וזהו הלקח הנלמד לדורות, כי את הכל מסובב ה' יתברך, ואחשוורוש מצא את עצמו בעיירה נידחת רק בגלל שבאותו מקום התגורר צדיק בשם מרדכי שעל ידו תתגלגל בהמשך העלילה, הגאולה והישועה.

 

[על פי הגר"א, לקח טוב]