חדש ימינו כקדם | הרב עזריאל יונה

• הדפסה
• דואל

השיבנו ה' אליך ונשובה, חדש ימינו כקדם [איכה ה, כא]

על הפסוק השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם, עליו חוזרים פעמיים בסוף קריאת של איכה נאמרו כמה דעות בחז"ל. יש אומרים כי הכוונה היא לימי שלמה. יש אומרים לימי דוד. יש אומרים לימי משה. יש אומרים לימי נח, ויש אומרים לימי אדם הראשון.

 

הדבר פלא מקשה הרב אזרחי: הלא עדיין ידיהם באזיקים, הנה הם יושבים על נהרות בבל ובוכים, הנה הם מתנפלים על נודות נפוחים למצוץ טיפה של מים, ולא נכנסת אל קרבם אלא הרוח הרעה, הנוטלת את נשמתם.

כלום אין זה מן הישרות לבקש ואף להסתפק בכך, כי יסירו את האזיקים מידיהם, כי ישקו אותם מים להרוות צמאונם?

או כלום אין די בכך כי יבקשו להחזירם לארצם, או להחזיר להם את בית המקדש החרב?

וכי כך היא המידה, באותה שעה קשה לבקש לא פחות מאשר ימות אדם הראשון?

 

נזכרנו בדבריו של הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל על הפסוק באיוב, מי יתנני כירחי קדם, והגמרא בנדה אומרת שזאת היתה תפלתו של איוב, להחזירו לימים שברחם, שאין לך ימים שאדם שרוי בהם בטובה יותר מהם כאשר נר דלוק מעל לראשו, והעובר רואה מסוף העולם ועד סופו, ומלאך מלמדו את כל התורה כולה.

 

הלא יסוריו של איוב הפכו משל ושנינה, כלום לא מידה טובה היא להסתפק בבקשת סילוקם של יסורים או להחזירו לימיו טרם באו עליו היסורים?

ואילו איוב בשלו: מי יתנני כירחי קדם...

 

נזכרנו בתפילתו של כל מברך בברכת המזון כי הקב"ה יתן לו ברחמים, "בכל מכל כל כאשר נתברכו אבותינו אברהם יצחק ויעקב"

והלא הגמרא במסכת בבא בתרא אומרת כי רק שלשה הטעימן הקב"ה בעולם הזה מעין העולם הבא, ואלו הן - אברהם יצחק ויעקב, שרק בהם נאמרו לשונות אלו 'בכל מכל כל', ואילו אתה כשהנך אוכל כזית פת גם אתה רוצה לא פחות ממה שניתן בינתיים רק לאברהם יצחק ויעקב... היתכן??

 

זכרנו את מה שאמר מרן הגאון רבי יחזקאל סרנא זצוקללה"ה בסוף ימי מלחמת העולם השניה, כאשר הגיעו בשורות האימים מהקרמטוריומים, והגטאות, והבונקרים, והמוזלמנים.

 

וראש הישיבה לפני התקיעות בקול נוגה ומעורר שואל, מה דעתכם, מה שואלים המה אותם הקבורים בבונקרים החשוכים כשמעליהם שועטים מגפיהם המסומרים של הקלגסים הנאציים, מה שואלים המה, מה מבקשים המה ברגע זה ממש?

 

שאל ראש הישיבה והשיב: יודעים אתם מה המה שואלים ברגע זה:

"ידבר עמים תחתינו, ולאומים תחת רגלינו", שהקב"ה בזה הרגע ובזה המצב, ובאלו הנתונים, יהפוך את הגלגל עד כדי כך, עד כי אותם עריצים נוראים יהיו מודברים תחתינו, כלומר מתחת לאותם עלובים מסכנים שלשונותיהם דבקים לחיכיהם, ורגליהם אינן נושאות אותם.

כלומר מבקשים המה, כי אלו השוכנים בחושך, יהיו מדביריהם של אותם אלו שלמעלה.

 

כך השיב ראש הישיבה והכה את כולנו, הגדולים והקטנים, בהלם נורא.

ללמדך, שהתגמדותנו הגמידה גם את כל ישותנו, כולל הרגשותינו, חושינו, וכמובן את שאיפותינו.

לעולם אין להפסיק לשאוף. לעולם.

 

אם רק קיימת מציאות כזאת, של ירחי קדם, המשך ושאף בן אדם, שאף!

אם רק קיימת מציאות כזאת של 'מעין העולם הבא' בעולם הזה שאף בן אדם, שאף!

אם רק קיימת מציאות כזאת של 'ידבר עמים תחתינו' שאף בן אדם, שאף!

ואם רק קיימת היתה מציאות כזאת, של ימות אדם הראשון, נח, משה, דוד, ושלמה, שאף בן אדם, שאף!

 

שאף ושאף עד שתגיע אל ישומה, בעזרת השם.